diff --git "a/texts/09.json" "b/texts/09.json"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/texts/09.json"
@@ -0,0 +1,764 @@
+{
+    "status": "locked", 
+    "versionTitle": "Tanach with Text Only", 
+    "sectionNames": [
+        "Chapter", 
+        "Verse"
+    ], 
+    "license": "Public Domain", 
+    "language": "he", 
+    "title": "IISamuel", 
+    "licenseVetted": true, 
+    "text": [
+        [
+            "ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את־העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים", 
+            "ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן־המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על־ראשו ויהי בבאו אל־דוד ויפל ארצה וישתחו", 
+            "ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי", 
+            "ויאמר אליו דוד מה־היה הדבר הגד־נא לי ויאמר אשר־נס העם מן־המלחמה וגם־הרבה נפל מן־העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו", 
+            "ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו איך ידעת כי־מת שאול ויהונתן בנו", 
+            "ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על־חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו", 
+            "ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני", 
+            "ויאמר לי מי־אתה ויאמר [ואמר] אליו עמלקי אנכי", 
+            "ויאמר אלי עמד־נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי־כל־עוד נפשי בי", 
+            "ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על־ראשו ואצעדה אשר על־זרעו ואביאם אל־אדני הנה", 
+            "ויחזק דוד בבגדו [בבגדיו] ויקרעם וגם כל־האנשים אשר אתו", 
+            "ויספדו ויבכו ויצמו עד־הערב על־שאול ועל־יהונתן בנו ועל־עם יהוה ועל־בית ישראל כי נפלו בחרב", 
+            "ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן־איש גר עמלקי אנכי", 
+            "ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את־משיח יהוה", 
+            "ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע־בו ויכהו וימת", 
+            "ויאמר אליו דוד דמיך [דמך] על־ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משיח יהוה", 
+            "ויקנן דוד את־הקינה הזאת על־שאול ועל־יהונתן בנו", 
+            "ויאמר ללמד בני־יהודה קשת הנה כתובה על־ספר הישר", 
+            "הצבי ישראל על־במותיך חלל איך נפלו גבורים", 
+            "אל־תגידו בגת אל־תבשרו בחוצת אשקלון פן־תשמחנה בנות פלשתים פן־תעלזנה בנות הערלים", 
+            "הרי בגלבע אל־טל ואל־מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן", 
+            "מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם", 
+            "שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו", 
+            "בנות ישראל אל־שאול בכינה המלבשכם שני עם־עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן", 
+            "איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על־במותיך חלל", 
+            "צר־לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים", 
+            "איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה"
+        ], 
+        [
+            "ויהי אחרי־כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה", 
+            "ויעל שם דוד וגם שתי נשיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי", 
+            "ואנשיו אשר־עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון", 
+            "ויבאו אנשי יהודה וימשחו־שם את־דוד למלך על־בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את־שאול", 
+            "וישלח דוד מלאכים אל־אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם־אדניכם עם־שאול ותקברו אתו", 
+            "ועתה יעש־יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה", 
+            "ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני־חיל כי־מת אדניכם שאול וגם־אתי משחו בית־יהודה למלך עליהם", 
+            "ואבנר בן־נר שר־צבא אשר לשאול לקח את־איש בשת בן־שאול ויעברהו מחנים", 
+            "וימלכהו אל־הגלעד ואל־האשורי ואל־יזרעאל ועל־אפרים ועל־בנימן ועל־ישראל כלה", 
+            "בן־ארבעים שנה איש־בשת בן־שאול במלכו על־ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד", 
+            "ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על־בית יהודה שבע שנים וששה חדשים", 
+            "ויצא אבנר בן־נר ועבדי איש־בשת בן־שאול ממחנים גבעונה", 
+            "ויואב בן־צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על־ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על־הברכה מזה ואלה על־הברכה מזה", 
+            "ויאמר אבנר אל־יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו", 
+            "ויקמו ויעברו במספר שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן־שאול ושנים עשר מעבדי דוד", 
+            "ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון", 
+            "ותהי המלחמה קשה עד־מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד", 
+            "ויהיו־שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה", 
+            "וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא־נטה ללכת על־הימין ועל־השמאול מאחרי אבנר", 
+            "ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי", 
+            "ויאמר לו אבנר נטה לך על־ימינך או על־שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח־לך את־חלצתו ולא־אבה עשהאל לסור מאחריו", 
+            "ויסף עוד אבנר לאמר אל־עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל־יואב אחיך", 
+            "וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל־החמש ותצא החנית מאחריו ויפל־שם וימת תחתו [תחתיו] ויהי כל־הבא אל־המקום אשר־נפל שם עשהאל וימת ויעמדו", 
+            "וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד־גבעת אמה אשר על־פני־גיח דרך מדבר גבעון", 
+            "ויתקבצו בני־בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש־גבעה אחת", 
+            "ויקרא אבנר אל־יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי־מרה תהיה באחרונה ועד־מתי לא־תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם", 
+            "ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו", 
+            "ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל־העם ולא־ירדפו עוד אחרי ישראל ולא־יספו עוד להלחם", 
+            "ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את־הירדן וילכו כל־הבתרון ויבאו מחנים", 
+            "ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את־כל־העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה־עשר איש ועשה־אל", 
+            "ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש־מאות וששים איש מתו", 
+            "וישאו את־עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל־הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון"
+        ], 
+        [
+            "ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים", 
+            "וילדו [ויולדו] לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת", 
+            "ומשנהו כלאב לאביגל [לא‍ביגיל] אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן־מעכה בת־תלמי מלך גשור", 
+            "והרביעי אדניה בן־חגית והחמישי שפטיה בן־אביטל", 
+            "והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון", 
+            "ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול", 
+            "ולשאול פלגש ושמה רצפה ב��־איה ויאמר אל־אבנר מדוע באתה אל־פילגש אבי", 
+            "ויחר לאבנר מאד על־דברי איש־בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה־חסד עם־בית שאול אביך אל־אחיו ואל־מרעהו ולא המציתך ביד־דוד ותפקד עלי עון האשה היום", 
+            "כה־יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדוד כי־כן אעשה־לו", 
+            "להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את־כסא דוד על־ישראל ועל־יהודה מדן ועד־באר שבע", 
+            "ולא־יכל עוד להשיב את־אבנר דבר מיראתו אתו", 
+            "וישלח אבנר מלאכים אל־דוד תחתו [תחתיו] לאמר למי־ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את־כל־ישראל", 
+            "ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא־תראה את־פני כי אם־לפני הביאך את מיכל בת־שאול בבאך לראות את־פני", 
+            "וישלח דוד מלאכים אל־איש־בשת בן־שאול לאמר תנה את־אשתי את־מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים", 
+            "וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן־לוש [ליש]", 
+            "וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד־בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב", 
+            "ודבר־אבנר היה עם־זקני ישראל לאמר גם־תמול גם־שלשם הייתם מבקשים את־דוד למלך עליכם", 
+            "ועתה עשו כי יהוה אמר אל־דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את־עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל־איביהם", 
+            "וידבר גם־אבנר באזני בנימין וילך גם־אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל־אשר־טוב בעיני ישראל ובעיני כל־בית בנימן", 
+            "ויבא אבנר אל־דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר־אתו משתה", 
+            "ויאמר אבנר אל־דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל־אדני המלך את־כל־ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר־תאוה נפשך וישלח דוד את־אבנר וילך בשלום", 
+            "והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם־דוד בחברון כי שלחו וילך בשלום", 
+            "ויואב וכל־הצבא אשר־אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא־אבנר בן־נר אל־המלך וישלחהו וילך בשלום", 
+            "ויבא יואב אל־המלך ויאמר מה עשיתה הנה־בא אבנר אליך למה־זה שלחתו וילך הלוך", 
+            "ידעת את־אבנר בן־נר כי לפתתך בא ולדעת את־מוצאך ואת־מבואך [מובאך] ולדעת את כל־אשר אתה עשה", 
+            "ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע", 
+            "וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל־תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה־אל אחיו", 
+            "וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד־עולם מדמי אבנר בן־נר", 
+            "יחלו על־ראש יואב ואל כל־בית אביו ואל־יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר־לחם", 
+            "ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את־עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה", 
+            "ויאמר דוד אל־יואב ואל־כל־העם אשר־אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה", 
+            "ויקברו את־אבנר בחברון וישא המלך את־קולו ויבך אל־קבר אבנר ויבכו כל־העם", 
+            "ויקנן המלך אל־אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר", 
+            "ידך לא־אסרות ורגליך לא־לנחשתים הגשו כנפול לפני בני־עולה נפלת ויספו כל־העם לבכות עליו", 
+            "ויבא כל־העם להברות את־דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה־לי אלהים וכה יסיף כי אם־לפני בוא־השמש אטעם־לחם או כל־מאומה", 
+            "וכל־העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל־העם טוב", 
+            "וידעו כל־העם וכל־ישראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את־אבנר בן־נר", 
+            "ויאמר המלך אל־עבדיו הלוא תדעו כי־שר וגדול נפל היום הזה בישראל", 
+            "ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו"
+        ], 
+        [
+            "וישמע בן־שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל־ישראל נבהלו", 
+            "ושני אנשים שרי־גדודים היו בן־שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן כי גם־בארות תחשב על־בנימן", 
+            "ויברחו הבארתים גתימה ויהיו־שם גרים עד היום הזה", 
+            "וליהונתן בן־שאול בן נכה רגלים בן־חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת", 
+            "וילכו בני־רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל־בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים", 
+            "והנה באו עד־תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל־החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו", 
+            "ויבאו הבית והוא־שכב על־מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את־ראשו ויקחו את־ראשו וילכו דרך הערבה כל־הלילה", 
+            "ויבאו את־ראש איש־בשת אל־דוד חברון ויאמרו אל־המלך הנה־ראש איש־בשת בן־שאול איבך אשר בקש את־נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו", 
+            "ויען דוד את־רכב ואת־בענה אחיו בני רמון הבארתי ויאמר להם חי־יהוה אשר־פדה את־נפשי מכל־צרה", 
+            "כי המגיד לי לאמר הנה־מת שאול והוא־היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשר לתתי־לו בשרה", 
+            "אף כי־אנשים רשעים הרגו את־איש־צדיק בביתו על־משכבו ועתה הלוא אבקש את־דמו מידכם ובערתי אתכם מן־הארץ", 
+            "ויצו דוד את־הנערים ויהרגום ויקצצו את־ידיהם ואת־רגליהם ויתלו על־הברכה בחברון ואת ראש איש־בשת לקחו ויקברו בקבר־אבנר בחברון"
+        ], 
+        [
+            "ויבאו כל־שבטי ישראל אל־דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו", 
+            "גם־אתמול גם־שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה [היית] מוציא [המוציא] והמבי [והמביא] את־ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את־עמי את־ישראל ואתה תהיה לנגיד על־ישראל", 
+            "ויבאו כל־זקני ישראל אל־המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את־דוד למלך על־ישראל", 
+            "בן־שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך", 
+            "בחברון מלך על־יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל־ישראל ויהודה", 
+            "וילך המלך ואנשיו ירושלם אל־היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא־תבוא הנה כי אם־הסירך העורים והפסחים לאמר לא־יבוא דוד הנה", 
+            "וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד", 
+            "ויאמר דוד ביום ההוא כל־מכה יבסי ויגע בצנור ואת־הפסחים ואת־העורים שנאו [שנאי] נפש דוד על־כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל־הבית", 
+            "וישב דוד במצדה ויקרא־לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן־המלוא וביתה", 
+            "וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו", 
+            "וישלח חירם מלך־צר מלאכים אל־דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו־בית לדוד", 
+            "וידע דוד כי־הכינו יהוה למלך על־ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל", 
+            "ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות", 
+            "ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה", 
+            "ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע", 
+            "ואלישמע ואלידע ואליפלט", 
+            "וישמעו פלשתים כי־משחו את־דוד למלך על־ישראל ויעלו כל־פלשתים לבקש את־דוד וישמע דוד וירד אל־המצודה", 
+            "ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים", 
+            "וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל־פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל־דוד עלה כי־נתן אתן את־הפלשתים בידך", 
+            "ויבא דוד בבעל־פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את־איבי לפני כפרץ מים על־כן קרא שם־המקום ההוא בעל פרצים", 
+            "ויעזבו־שם את־עצביהם וישאם דוד ואנשיו", 
+            "ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים", 
+            "וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל־אחריהם ובאת להם ממול בכאים", 
+            "ויהי בשמעך [כשמעך] את־קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים", 
+            "ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את־פלשתים מגבע עד־באך גזר"
+        ], 
+        [
+            "ויסף עוד דוד את־כל־בחור בישראל שלשים אלף", 
+            "ויקם וילך דוד וכל־העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר־נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו", 
+            "וירכבו את־ארון האלהים אל־עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את־העגלה חדשה", 
+            "וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון", 
+            "ודוד וכל־בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים", 
+            "ויבאו עד־גרן נכון וישלח עזא אל־ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר", 
+            "ויחר־אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על־השל וימת שם עם ארון האלהים", 
+            "ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה", 
+            "וירא דוד את־יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה", 
+            "ולא־אבה דוד להסיר אליו את־ארון יהוה על־עיר דוד ויטהו דוד בית עבד־אדום הגתי", 
+            "וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את־עבד אדם ואת־כל־ביתו", 
+            "ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את־בית עבד אדם ואת־כל־אשר־לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את־ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה", 
+            "ויהי כי צעדו נשאי ארון־יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא", 
+            "ודוד מכרכר בכל־עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד", 
+            "ודוד וכל־בית ישראל מעלים את־ארון יהוה בתרועה ובקול שופר", 
+            "והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת־שאול נשקפה בעד החלון ותרא את־המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה", 
+            "ויבאו את־ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה־לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים", 
+            "ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את־העם בשם יהוה צבאות", 
+            "ויחלק לכל־העם לכל־המון ישראל למאיש ועד־אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל־העם איש לביתו", 
+            "וישב דוד לברך את־ביתו ותצא מיכל בת־שאול לקראת דוד ותאמר מה־נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים", 
+            "ויאמר דוד אל־מיכל לפני יהוה אשר בחר־בי מאביך ומכל־ביתו לצות אתי נגיד על־עם יהוה על־ישראל ושחקתי לפני יהוה", 
+            "ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם־האמהות אשר אמרת עמם אכבדה", 
+            "ולמיכל בת־שאול לא־היה ל�� ילד עד יום מותה"
+        ], 
+        [
+            "ויהי כי־ישב המלך בביתו ויהוה הניח־לו מסביב מכל־איביו", 
+            "ויאמר המלך אל־נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה", 
+            "ויאמר נתן אל־המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך", 
+            "ויהי בלילה ההוא ויהי דבר־יהוה אל־נתן לאמר", 
+            "לך ואמרת אל־עבדי אל־דוד כה אמר יהוה האתה תבנה־לי בית לשבתי", 
+            "כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את־בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן", 
+            "בכל אשר־התהלכתי בכל־בני ישראל הדבר דברתי את־אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את־עמי את־ישראל לאמר למה לא־בניתם לי בית ארזים", 
+            "ועתה כה־תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן־הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על־עמי על־ישראל", 
+            "ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את־כל־איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ", 
+            "ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא־יסיפו בני־עולה לענותו כאשר בראשונה", 
+            "ולמן־היום אשר צויתי שפטים על־עמי ישראל והניחתי לך מכל־איביך והגיד לך יהוה כי־בית יעשה־לך יהוה", 
+            "כי ימלאו ימיך ושכבת את־אבתיך והקימתי את־זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את־ממלכתו", 
+            "הוא יבנה־בית לשמי וכננתי את־כסא ממלכתו עד־עולם", 
+            "אני אהיה־לו לאב והוא יהיה־לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם", 
+            "וחסדי לא־יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך", 
+            "ונאמן ביתך וממלכתך עד־עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד־עולם", 
+            "ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל־דוד", 
+            "ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד־הלם", 
+            "ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל־בית־עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה", 
+            "ומה־יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את־עבדך אדני יהוה", 
+            "בעבור דברך וכלבך עשית את כל־הגדולה הזאת להודיע את־עבדך", 
+            "על־כן גדלת אדני יהוה כי־אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר־שמענו באזנינו", 
+            "ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו־אלהים לפדות־לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו", 
+            "ותכונן לך את־עמך ישראל לך לעם עד־עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים", 
+            "ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על־עבדך ועל־ביתו הקם עד־עולם ועשה כאשר דברת", 
+            "ויגדל שמך עד־עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על־ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך", 
+            "כי־אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את־אזן עבדך לאמר בית אבנה־לך על־כן מצא עבדך את־לבו להתפלל אליך את־התפלה הזאת", 
+            "ועתה אדני יהוה אתה־הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל־עבדך את־הטובה הזאת", 
+            "ועתה הואל וברך את־בית עבדך להיות לעולם לפניך כי־אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית־עבדך לעולם"
+        ], 
+        [
+            "ויהי אחרי־כן ויך דוד את־פלשתים ויכניעם ויקח דוד את־מתג האמה מיד פלשתים", 
+            "ויך את־מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני־חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה", 
+            "ויך דוד את־הדדעזר בן־רחב מלך צובה בלכתו להשיב ��דו בנהר־[פרת]", 
+            "וילכד דוד ממנו אלף ושבע־מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את־כל־הרכב ויותר ממנו מאה רכב", 
+            "ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים־ושנים אלף איש", 
+            "וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע יהוה את־דוד בכל אשר הלך", 
+            "ויקח דוד את שלטי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם", 
+            "ומבטח ומברתי ערי הדדעזר לקח המלך דוד נחשת הרבה מאד", 
+            "וישמע תעי מלך חמת כי הכה דוד את כל־חיל הדדעזר", 
+            "וישלח תעי את־יורם־בנו אל־המלך־דוד לשאל־לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי־איש מלחמות תעי היה הדדעזר ובידו היו כלי־כסף וכלי־זהב וכלי נחשת", 
+            "גם־אתם הקדיש המלך דוד ליהוה עם־הכסף והזהב אשר הקדיש מכל־הגוים אשר כבש", 
+            "מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן־רחב מלך צובה", 
+            "ויעש דוד שם בשבו מהכותו את־ארם בגיא־מלח שמונה עשר אלף", 
+            "וישם באדום נצבים בכל־אדום שם נצבים ויהי כל־אדום עבדים לדוד ויושע יהוה את־דוד בכל אשר הלך", 
+            "וימלך דוד על־כל־ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל־עמו", 
+            "ויואב בן־צרויה על־הצבא ויהושפט בן־אחילוד מזכיר", 
+            "וצדוק בן־אחיטוב ואחימלך בן־אביתר כהנים ושריה סופר", 
+            "ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי ובני דוד כהנים היו"
+        ], 
+        [
+            "ויאמר דוד הכי יש־עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן", 
+            "ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו־לו אל־דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך", 
+            "ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל־המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים", 
+            "ויאמר־לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל־המלך הנה־הוא בית מכיר בן־עמיאל בלו דבר", 
+            "וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן־עמיאל מלו דבר", 
+            "ויבא מפיבשת בן־יהונתן בן־שאול אל־דוד ויפל על־פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך", 
+            "ויאמר לו דוד אל־תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את־כל־שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על־שלחני תמיד", 
+            "וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל־הכלב המת אשר כמוני", 
+            "ויקרא המלך אל־ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל־ביתו נתתי לבן־אדניך", 
+            "ועבדת לו את־האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן־אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן־אדניך יאכל תמיד לחם על־שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים", 
+            "ויאמר ציבא אל־המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את־עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על־שלחני כאחד מבני המלך", 
+            "ולמפיבשת בן־קטן ושמו מיכא וכל מושב בית־ציבא עבדים למפיבשת", 
+            "ומפיבשת ישב בירושלם כי על־שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו"
+        ], 
+        [
+            "ויהי אחרי־כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו", 
+            "ויאמר דוד אעשה־חסד עם־חנון בן־נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד־עבדיו אל־אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון", 
+            "ויאמרו שרי בני־עמון אל־חנון אדניהם המכבד דוד את־אביך בעיניך כי־שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקור את־העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את־עבדיו אליך", 
+            "ויקח חנון את־עבדי דוד ויגלח את־חצי זקנם ויכרת את־מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם", 
+            "ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי־היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד־יצמח זקנכם ושבתם", 
+            "ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני־עמון וישכרו את־ארם בית־רחוב ואת־ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת־מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים־עשר אלף איש", 
+            "וישמע דוד וישלח את־יואב ואת כל־הצבא הגברים", 
+            "ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש־טוב ומעכה לבדם בשדה", 
+            "וירא יואב כי־היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל [ישראל] ויערך לקראת ארם", 
+            "ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון", 
+            "ויאמר אם־תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה ואם־בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך", 
+            "חזק ונתחזק בעד־עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו", 
+            "ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו", 
+            "ובני עמון ראו כי־נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם", 
+            "וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד", 
+            "וישלח הדדעזר ויצא את־ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר־צבא הדדעזר לפניהם", 
+            "ויגד לדוד ויאסף את־כל־ישראל ויעבר את־הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו", 
+            "וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר־צבאו הכה וימת שם", 
+            "ויראו כל־המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את־ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את־בני עמון"
+        ], 
+        [
+            "ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את־יואב ואת־עבדיו עמו ואת־כל־ישראל וישחתו את־בני עמון ויצרו על־רבה ודוד יושב בירושלם", 
+            "ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על־גג בית־המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד", 
+            "וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא־זאת בת־שבע בת־אליעם אשת אוריה החתי", 
+            "וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל־ביתה", 
+            "ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי", 
+            "וישלח דוד אל־יואב שלח אלי את־אוריה החתי וישלח יואב את־אוריה אל־דוד", 
+            "ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה", 
+            "ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך", 
+            "וישכב אוריה פתח בית המלך את כל־עבדי אדניו ולא ירד אל־ביתו", 
+            "ויגדו לדוד לאמר לא־ירד אוריה אל־ביתו ויאמר דוד אל־אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא־ירדת אל־ביתך", 
+            "ויאמר אוריה אל־דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על־פני השדה חנים ואני אבוא אל־ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם־אשתי חיך וחי נפשך אם־אעשה את־הדבר הזה", 
+            "ויאמר דוד אל־אוריה שב בזה גם־היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת", 
+            "ויקרא־לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם־עבדי אדניו ואל־ביתו לא ירד", 
+            "ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל־יואב וישלח ביד אוריה", 
+            "ויכתב בספר לאמר הבו את־אוריה אל־מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת", 
+            "ויהי בשמור יואב אל־העיר ויתן את־אוריה אל־המקום אשר ידע כי אנשי־חיל שם", 
+            "ויצאו אנשי העיר וילחמו את־יואב ויפל מן־העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי", 
+            "וישלח יואב ויגד לדוד את־כל־דברי המלחמה", 
+            "ויצו את־המלאך לאמר ככלותך את כל־דברי המלחמה לדבר אל־המלך", 
+            "והיה אם־תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל־העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר־ירו מעל החומה", 
+            "מי־הכה את־אבימלך בן־ירבשת הלוא־אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל־החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת", 
+            "וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל־אשר שלחו יואב", 
+            "ויאמר המלאך אל־דוד כי־גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד־פתח השער", 
+            "ויראו [וירו] המוראים [המורים] אל־עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת", 
+            "ויאמר דוד אל־המלאך כה־תאמר אל־יואב אל־ירע בעיניך את־הדבר הזה כי־כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל־העיר והרסה וחזקהו", 
+            "ותשמע אשת אוריה כי־מת אוריה אישה ותספד על־בעלה", 
+            "ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל־ביתו ותהי־לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר־עשה דוד בעיני יהוה"
+        ], 
+        [
+            "וישלח יהוה את־נתן אל־דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש", 
+            "לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד", 
+            "ולרש אין־כל כי אם־כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם־בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי־לו כבת", 
+            "ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא־לו ויקח את־כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו", 
+            "ויחר־אף דוד באיש מאד ויאמר אל־נתן חי־יהוה כי בן־מות האיש העשה זאת", 
+            "ואת־הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את־הדבר הזה ועל אשר לא־חמל", 
+            "ויאמר נתן אל־דוד אתה האיש כה־אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על־ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול", 
+            "ואתנה לך את־בית אדניך ואת־נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את־בית ישראל ויהודה ואם־מעט ואספה לך כהנה וכהנה", 
+            "מדוע בזית את־דבר יהוה לעשות הרע בעינו [בעיני] את אוריה החתי הכית בחרב ואת־אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון", 
+            "ועתה לא־תסור חרב מביתך עד־עולם עקב כי בזתני ותקח את־אשת אוריה החתי להיות לך לאשה", 
+            "כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את־נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם־נשיך לעיני השמש הזאת", 
+            "כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את־הדבר הזה נגד כל־ישראל ונגד השמש", 
+            "ויאמר דוד אל־נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל־דוד גם־יהוה העביר חטאתך לא תמות", 
+            "אפס כי־נאץ נאצת את־איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות", 
+            "וילך נתן אל־ביתו ויגף יהוה את־הילד אשר ילדה אשת־אוריה לדוד ויאנש", 
+            "ויבקש דוד את־האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה", 
+            "ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן־הארץ ולא אבה ולא־ברא אתם לחם", 
+            "ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי־מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא־שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה", 
+            "וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל־עבדיו המת הילד ויאמרו מת", 
+            "ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו [שמלתיו] ויבא בית־��הוה וישתחו ויבא אל־ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל", 
+            "ויאמרו עבדיו אליו מה־הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם", 
+            "ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני [וחנני] יהוה וחי הילד", 
+            "ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא־ישוב אלי", 
+            "וינחם דוד את בת־שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא [ותקרא] את־שמו שלמה ויהוה אהבו", 
+            "וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את־שמו ידידיה בעבור יהוה", 
+            "וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את־עיר המלוכה", 
+            "וישלח יואב מלאכים אל־דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם־לכדתי את־עיר המים", 
+            "ועתה אסף את־יתר העם וחנה על־העיר ולכדה פן־אלכד אני את־העיר ונקרא שמי עליה", 
+            "ויאסף דוד את־כל־העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה", 
+            "ויקח את־עטרת־מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על־ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד", 
+            "ואת־העם אשר־בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן [במלבן] וכן יעשה לכל ערי בני־עמון וישב דוד וכל־העם ירושלם"
+        ], 
+        [
+            "ויהי אחרי־כן ולאבשלום בן־דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן־דוד", 
+            "ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה", 
+            "ולאמנון רע ושמו יונדב בן־שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד", 
+            "ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן־המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את־תמר אחות אבשלם אחי אני אהב", 
+            "ויאמר לו יהונדב שכב על־משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את־הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה", 
+            "וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל־המלך תבוא־נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה", 
+            "וישלח דוד אל־תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי־לו הבריה", 
+            "ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את־הבצק ותלוש [ותלש] ותלבב לעיניו ותבשל את־הלבבות", 
+            "ותקח את־המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל־איש מעלי ויצאו כל־איש מעליו", 
+            "ויאמר אמנון אל־תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את־הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה", 
+            "ותגש אליו לאכל ויחזק־בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי", 
+            "ותאמר לו אל־אחי אל־תענני כי לא־יעשה כן בישראל אל־תעשה את־הנבלה הזאת", 
+            "ואני אנה אוליך את־חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר־נא אל־המלך כי לא ימנעני ממך", 
+            "ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה", 
+            "וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר־לה אמנון קומי לכי", 
+            "ותאמר לו אל־אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר־עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה", 
+            "ויקרא את־נערו משרתו ויאמר שלחו־נא את־זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה", 
+            "ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות־המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה", 
+            "ותקח תמר אפר על־ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על־ראשה ותלך הלוך וזעקה", 
+            "ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל־תשיתי את־לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה", 
+            "והמלך דוד שמע את כל־הדברים האלה ויחר לו מאד", 
+            "ולא־דבר אבשלום עם־אמנון למרע ועד־טוב כי־שנא אבשלום את־אמנון על־דבר אשר ענה את תמר אחתו", 
+            "ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם־אפרים ויקרא אבשלום לכל־בני המלך", 
+            "ויבא אבשלום אל־המלך ויאמר הנה־נא גזזים לעבדך ילך־נא המלך ועבדיו עם־עבדך", 
+            "ויאמר המלך אל־אבשלום אל־בני אל־נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ־בו ולא־אבה ללכת ויברכהו", 
+            "ויאמר אבשלום ולא ילך־נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך", 
+            "ויפרץ־בו אבשלום וישלח אתו את־אמנון ואת כל־בני המלך", 
+            "ויצו אבשלום את־נעריו לאמר ראו נא כטוב לב־אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את־אמנון והמתם אתו אל־תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני־חיל", 
+            "ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל־בני המלך וירכבו איש על־פרדו וינסו", 
+            "ויהי המה בדרך והשמעה באה אל־דוד לאמר הכה אבשלום את־כל־בני המלך ולא־נותר מהם אחד", 
+            "ויקם המלך ויקרע את־בגדיו וישכב ארצה וכל־עבדיו נצבים קרעי בגדים", 
+            "ויען יונדב בן־שמעה אחי־דוד ויאמר אל־יאמר אדני את כל־הנערים בני־המלך המיתו כי־אמנון לבדו מת כי־על־פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו", 
+            "ועתה אל־ישם אדני המלך אל־לבו דבר לאמר כל־בני המלך מתו כי־אם־אמנון לבדו מת", 
+            "ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את־עינו [עיניו] וירא והנה עם־רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר", 
+            "ויאמר יונדב אל־המלך הנה בני־המלך באו כדבר עבדך כן היה", 
+            "ויהי ככלתו לדבר והנה בני־המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם־המלך וכל־עבדיו בכו בכי גדול מאד", 
+            "ואבשלום ברח וילך אל־תלמי בן־עמיחור [עמיהוד] מלך גשור ויתאבל על־בנו כל־הימים", 
+            "ואבשלום ברח וילך גשור ויהי־שם שלש שנים", 
+            "ותכל דוד המלך לצאת אל־אבשלום כי־נחם על־אמנון כי־מת"
+        ], 
+        [
+            "וידע יואב בן־צריה כי־לב המלך על־אבשלום", 
+            "וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי־נא ולבשי־נא בגדי־אבל ואל־תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על־מת", 
+            "ובאת אל־המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את־הדברים בפיה", 
+            "ותאמר האשה התקעית אל־המלך ותפל על־אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך", 
+            "ויאמר־לה המלך מה־לך ותאמר אבל אשה־אלמנה אני וימת אישי", 
+            "ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את־האחד וימת אתו", 
+            "והנה קמה כל־המשפחה על־שפחתך ויאמרו תני את־מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את־היורש וכבו את־גחלתי אשר נשארה לבלתי שום־[שים־] לאישי שם ושארית על־פני האדמה", 
+            "ויאמר המלך אל־האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך", 
+            "ותאמר האשה התקועית אל־המלך עלי אדני המלך העון ועל־בית אבי והמלך וכסאו נקי", 
+            "ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא־יסיף עוד לגעת בך", 
+            "ותאמר יזכר־נא המלך את־יהוה אלהיך מהרבית [מהרבת] גאל הדם לשחת ולא ישמידו את־בני ויאמר חי־יהוה אם־יפל משערת בנך ארצה", 
+            "ותאמר האשה תדבר־נא שפחתך אל־אדני המלך דבר ויאמר דברי", 
+            "ותאמר האשה ולמה חשבתה כז��ת על־עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את־נדחו", 
+            "כי־מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא־ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח", 
+            "ועתה אשר־באתי לדבר אל־המלך אדני את־הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה־נא אל־המלך אולי יעשה המלך את־דבר אמתו", 
+            "כי ישמע המלך להציל את־אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת־בני יחד מנחלת אלהים", 
+            "ותאמר שפחתך יהיה־נא דבר־אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך", 
+            "ויען המלך ויאמר אל־האשה אל־נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר־נא אדני המלך", 
+            "ויאמר המלך היד יואב אתך בכל־זאת ותען האשה ותאמר חי־נפשך אדני המלך אם־אש להמין ולהשמיל מכל אשר־דבר אדני המלך כי־עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל־הדברים האלה", 
+            "לבעבור סבב את־פני הדבר עשה עבדך יואב את־הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את־כל־אשר בארץ", 
+            "ויאמר המלך אל־יואב הנה־נא עשיתי את־הדבר הזה ולך השב את־הנער את־אבשלום", 
+            "ויפל יואב אל־פניו ארצה וישתחו ויברך את־המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי־מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר־עשה המלך את־דבר עבדו [עבדך]", 
+            "ויקם יואב וילך גשורה ויבא את־אבשלום ירושלם", 
+            "ויאמר המלך יסב אל־ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל־ביתו ופני המלך לא ראה", 
+            "וכאבשלום לא־היה איש־יפה בכל־ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא־היה בו מום", 
+            "ובגלחו את־ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי־כבד עליו וגלחו ושקל את־שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך", 
+            "ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה", 
+            "וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה", 
+            "וישלח אבשלום אל־יואב לשלח אתו אל־המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא", 
+            "ויאמר אל־עבדיו ראו חלקת יואב אל־ידי ולו־שם שערים לכו והוצתיה [והציתוה] באש ויצתו עבדי אבשלום את־החלקה באש", 
+            "ויקם יואב ויבא אל־אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את־החלקה אשר־לי באש", 
+            "ויאמר אבשלום אל־יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל־המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני־שם ועתה אראה פני המלך ואם־יש־בי עון והמתני", 
+            "ויבא יואב אל־המלך ויגד־לו ויקרא אל־אבשלום ויבא אל־המלך וישתחו לו על־אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום"
+        ], 
+        [
+            "ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו", 
+            "והשכים אבשלום ועמד על־יד דרך השער ויהי כל־האיש אשר־יהיה־לו־ריב לבוא אל־המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי־מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי־ישראל עבדך", 
+            "ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין־לך מאת המלך", 
+            "ויאמר אבשלום מי־ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל־איש אשר־יהיה־לו־ריב ומשפט והצדקתיו", 
+            "והיה בקרב־איש להשתחות לו ושלח את־ידו והחזיק לו ונשק לו", 
+            "ויעש אבשלום כדבר הזה לכל־ישראל אשר־יבאו למשפט אל־המלך ויגנב אבשלום את־לב אנשי ישראל", 
+            "ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל־המלך אלכה נא ואשלם את־נדרי אשר־נדרתי ליהוה בחברון", 
+            "כי־נדר נדר עבדך בשב��י בגשור בארם לאמר אם־ישיב [ישוב] ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את־יהוה", 
+            "ויאמר־לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה", 
+            "וישלח אבשלום מרגלים בכל־שבטי ישראל לאמר כשמעכם את־קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון", 
+            "ואת־אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל־דבר", 
+            "וישלח אבשלום את־אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את־הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את־אבשלום", 
+            "ויבא המגיד אל־דוד לאמר היה לב־איש ישראל אחרי אבשלום", 
+            "ויאמר דוד לכל־עבדיו אשר־אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא־תהיה־לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן־ימהר והשגנו והדיח עלינו את־הרעה והכה העיר לפי־חרב", 
+            "ויאמרו עבדי־המלך אל־המלך ככל אשר־יבחר אדני המלך הנה עבדיך", 
+            "ויצא המלך וכל־ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית", 
+            "ויצא המלך וכל־העם ברגליו ויעמדו בית המרחק", 
+            "וכל־עבדיו עברים על־ידו וכל־הכרתי וכל־הפלתי וכל־הגתים שש־מאות איש אשר־באו ברגלו מגת עברים על־פני המלך", 
+            "ויאמר המלך אל־אתי הגתי למה תלך גם־אתה אתנו שוב ושב עם־המלך כי־נכרי אתה וגם־גלה אתה למקומך", 
+            "תמול בואך והיום אנועך [אניעך] עמנו ללכת ואני הולך על אשר־אני הולך שוב והשב את־אחיך עמך חסד ואמת", 
+            "ויען אתי את־המלך ויאמר חי־יהוה וחי אדני המלך כי אם־במקום אשר יהיה־שם אדני המלך אם־למות אם־לחיים כי־שם יהיה עבדך", 
+            "ויאמר דוד אל־אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל־אנשיו וכל־הטף אשר אתו", 
+            "וכל־הארץ בוכים קול גדול וכל־העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל־העם עברים על־פני־דרך את־המדבר", 
+            "והנה גם־צדוק וכל־הלוים אתו נשאים את־ארון ברית האלהים ויצקו את־ארון האלהים ויעל אביתר עד־תם כל־העם לעבור מן־העיר", 
+            "ויאמר המלך לצדוק השב את־ארון האלהים העיר אם־אמצא חן בעיני יהוה והשבני והראני אתו ואת־נוהו", 
+            "ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה־לי כאשר טוב בעיניו", 
+            "ויאמר המלך אל־צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן־אביתר שני בניכם אתכם", 
+            "ראו אנכי מתמהמה בעברות [בערבות] המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי", 
+            "וישב צדוק ואביתר את־ארון האלהים ירושלם וישבו שם", 
+            "ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל־העם אשר־אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה", 
+            "ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם־אבשלום ויאמר דוד סכל־נא את־עצת אחיתפל יהוה", 
+            "ויהי דוד בא עד־הראש אשר־ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על־ראשו", 
+            "ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא", 
+            "ואם־העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל", 
+            "והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל־הדבר אשר תשמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים", 
+            "הנה־שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל־דבר אשר תשמעו", 
+            "ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלם יבא ירושלם"
+        ], 
+        [
+            "ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי־בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין", 
+            "ויאמר המ��ך אל־ציבא מה־אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית־המלך לרכב ולהלחם [והלחם] והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר", 
+            "ויאמר המלך ואיה בן־אדניך ויאמר ציבא אל־המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי", 
+            "ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי־בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא־חן בעיניך אדני המלך", 
+            "ובא המלך דוד עד־בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית־שאול ושמו שמעי בן־גרא יצא יצוא ומקלל", 
+            "ויסקל באבנים את־דוד ואת־כל־עבדי המלך דוד וכל־העם וכל־הגברים מימינו ומשמאלו", 
+            "וכה־אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל", 
+            "השיב עליך יהוה כל דמי בית־שאול אשר מלכת תחתו [תחתיו] ויתן יהוה את־המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה", 
+            "ויאמר אבישי בן־צרויה אל־המלך למה יקלל הכלב המת הזה את־אדני המלך אעברה־נא ואסירה את־ראשו", 
+            "ויאמר המלך מה־לי ולכם בני צריה כי [כה] יקלל וכי [כי] יהוה אמר לו קלל את־דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן", 
+            "ויאמר דוד אל־אבישי ואל־כל־עבדיו הנה בני אשר־יצא ממעי מבקש את־נפשי ואף כי־עתה בן־הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר־לו יהוה", 
+            "אולי יראה יהוה בעוני [בעיני] והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה", 
+            "וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר", 
+            "ויבא המלך וכל־העם אשר־אתו עיפים וינפש שם", 
+            "ואבשלום וכל־העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו", 
+            "ויהי כאשר־בא חושי הארכי רעה דוד אל־אבשלום ויאמר חושי אל־אבשלם יחי המלך יחי המלך", 
+            "ויאמר אבשלום אל־חושי זה חסדך את־רעך למה לא־הלכת את־רעך", 
+            "ויאמר חושי אל־אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל־איש ישראל לא [לו] אהיה ואתו אשב", 
+            "והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך", 
+            "ויאמר אבשלום אל־אחיתפל הבו לכם עצה מה־נעשה", 
+            "ויאמר אחיתפל אל־אבשלם בוא אל־פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל־ישראל כי־נבאשת את־אביך וחזקו ידי כל־אשר אתך", 
+            "ויטו לאבשלום האהל על־הגג ויבא אבשלום אל־פלגשי אביו לעיני כל־ישראל", 
+            "ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל־[איש] בדבר האלהים כן כל־עצת אחיתפל גם־לדוד גם לאבשלם"
+        ], 
+        [
+            "ויאמר אחיתפל אל־אבשלם אבחרה נא שנים־עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי־דוד הלילה", 
+            "ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל־העם אשר־אתו והכיתי את־המלך לבדו", 
+            "ואשיבה כל־העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש כל־העם יהיה שלום", 
+            "ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל־זקני ישראל", 
+            "ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה־בפיו גם־הוא", 
+            "ויבא חושי אל־אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את־דברו אם־אין אתה דבר", 
+            "ויאמר חושי אל־אבשלום לא־טובה העצה אשר־יעץ אחיתפל בפעם הזאת", 
+            "ויאמר חושי אתה ידעת את־אביך ואת־אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את־העם", 
+            "הנה עתה הוא־נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם", 
+            "והוא גם־בן־חיל אשר לבו כלב הא��יה המס ימס כי־ידע כל־ישראל כי־גבור אביך ובני־חיל אשר אתו", 
+            "כי יעצתי האסף יאסף עליך כל־ישראל מדן ועד־באר שבע כחול אשר־על־הים לרב ופניך הלכים בקרב", 
+            "ובאנו אליו באחת [באחד] המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על־האדמה ולא־נותר בו ובכל־האנשים אשר־אתו גם־אחד", 
+            "ואם־אל־עיר יאסף והשיאו כל־ישראל אל־העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד־הנחל עד אשר־לא־נמצא שם גם־צרור", 
+            "ויאמר אבשלום וכל־איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את־עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל־אבשלום את־הרעה", 
+            "ויאמר חושי אל־צדוק ואל־אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את־אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני", 
+            "ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל־תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור פן יבלע למלך ולכל־העם אשר אתו", 
+            "ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין־רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה", 
+            "וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו אל־בית־איש בבחורים ולו באר בחצרו וירדו שם", 
+            "ותקח האשה ותפרש את־המסך על־פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר", 
+            "ויבאו עבדי אבשלום אל־האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם", 
+            "ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל־דוד קומו ועברו מהרה את־המים כי־ככה יעץ עליכם אחיתפל", 
+            "ויקם דוד וכל־העם אשר אתו ויעברו את־הירדן עד־אור הבקר עד־אחד לא נעדר אשר לא־עבר את־הירדן", 
+            "ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את־החמור ויקם וילך אל־ביתו אל־עירו ויצו אל־ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו", 
+            "ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את־הירדן הוא וכל־איש ישראל עמו", 
+            "ואת־עמשא שם אבשלם תחת יואב על־הצבא ועמשא בן־איש ושמו יתרא הישראלי אשר־בא אל־אביגל בת־נחש אחות צרויה אם יואב", 
+            "ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד", 
+            "ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן־נחש מרבת בני־עמון ומכיר בן־עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים", 
+            "משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי", 
+            "ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר־אתו לאכול כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר"
+        ], 
+        [
+            "ויפקד דוד את־העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות", 
+            "וישלח דוד את־העם השלשית ביד־יואב והשלשית ביד אבישי בן־צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל־העם יצא אצא גם־אני עמכם", 
+            "ויאמר העם לא תצא כי אם־נס ננוס לא־ישימו אלינו לב ואם־ימתו חצינו לא־ישימו אלינו לב כי־עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי־תהיה־לנו מעיר לעזיר [לעזור]", 
+            "ויאמר אליהם המלך אשר־ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל־יד השער וכל־העם יצאו למאות ולאלפים", 
+            "ויצו המלך את־יואב ואת־אבישי ואת־אתי לאמר לאט־לי לנער לאבשלום וכל־העם שמעו בצות המלך את־כל־השרים על־דבר אבשלום", 
+            "ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים", 
+            "וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי־שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף", 
+            "ותהי־שם המלחמה נפצית [נפצת] על־פני כל־הארץ וירב היער לאכל בעם מ��שר אכלה החרב ביום ההוא", 
+            "ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על־הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר־תחתיו עבר", 
+            "וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את־אבשלם תלוי באלה", 
+            "ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא־הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת", 
+            "ויאמר האיש אל־יואב ולא [ולוא] אנכי שקל על־כפי אלף כסף לא־אשלח ידי אל־בן־המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת־אבישי ואת־אתי לאמר שמרו־מי בנער באבשלום", 
+            "או־עשיתי בנפשו [בנפשי] שקר וכל־דבר לא־יכחד מן־המלך ואתה תתיצב מנגד", 
+            "ויאמר יואב לא־כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה", 
+            "ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את־אבשלום וימיתהו", 
+            "ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי־חשך יואב את־העם", 
+            "ויקחו את־אבשלום וישליכו אתו ביער אל־הפחת הגדול ויצבו עליו גל־אבנים גדול מאד וכל־ישראל נסו איש לאהלו [לאהליו]", 
+            "ואבשלם לקח ויצב־לו בחיו [בחייו] את־מצבת אשר בעמק־המלך כי אמר אין־לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על־שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה", 
+            "ואחימעץ בן־צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את־המלך כי־שפטו יהוה מיד איביו", 
+            "ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי־על [על־] [כן] בן־המלך מת", 
+            "ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ", 
+            "ויסף עוד אחימעץ בן־צדוק ויאמר אל־יואב ויהי מה ארצה־נא גם־אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה־זה אתה רץ בני ולכה אין־בשורה מצאת", 
+            "ויהי־מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את־הכושי", 
+            "ודוד יושב בין־שני השערים וילך הצפה אל־גג השער אל־החומה וישא את־עיניו וירא והנה־איש רץ לבדו", 
+            "ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם־לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב", 
+            "וירא הצפה איש־אחר רץ ויקרא הצפה אל־השער ויאמר הנה־איש רץ לבדו ויאמר המלך גם־זה מבשר", 
+            "ויאמר הצפה אני ראה את־מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן־צדוק ויאמר המלך איש־טוב זה ואל־בשורה טובה יבוא", 
+            "ויקרא אחימעץ ויאמר אל־המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את־האנשים אשר־נשאו את־ידם באדני המלך", 
+            "ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את־עבד המלך יואב ואת־עבדך ולא ידעתי מה", 
+            "ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד", 
+            "והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי־שפטך יהוה היום מיד כל־הקמים עליך", 
+            "ויאמר המלך אל־הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר־קמו עליך לרעה"
+        ], 
+        [
+            "וירגז המלך ויעל על־עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי־יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני", 
+            "ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על־אבשלם", 
+            "ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל־העם כי־שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על־בנו", 
+            "ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה", 
+            "והמלך לאט את־פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני", 
+            "ויבא יואב אל־המלך הבית ויאמר הבשת היום את־פני כל־עבדיך הממלטים את־נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך", 
+            "לאהבה את־שנאיך ולשנא את־אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא [לו] אבשלום חי וכלנו היום מתים כי־אז ישר בעיניך", 
+            "ועתה קום צא ודבר על־לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי־אינך יוצא אם־ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל־הרעה אשר־באה עליך מנעריך עד־עתה", 
+            "ויקם המלך וישב בשער ולכל־העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל־העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו", 
+            "ויהי כל־העם נדון בכל־שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן־הארץ מעל אבשלום", 
+            "ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים להשיב את־המלך", 
+            "והמלך דוד שלח אל־צדוק ואל־אביתר הכהנים לאמר דברו אל־זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את־המלך אל־ביתו ודבר כל־ישראל בא אל־המלך אל־ביתו", 
+            "אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את־המלך", 
+            "ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה־לי אלהים וכה יוסיף אם־לא שר־צבא תהיה לפני כל־הימים תחת יואב", 
+            "ויט את־לבב כל־איש־יהודה כאיש אחד וישלחו אל־המלך שוב אתה וכל־עבדיך", 
+            "וישב המלך ויבא עד־הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את־המלך את־הירדן", 
+            "וימהר שמעי בן־גרא בן־הימיני אשר מבחורים וירד עם־איש יהודה לקראת המלך דוד", 
+            "ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך", 
+            "ועברה העברה לעביר את־בית המלך ולעשות הטוב בעינו [בעיניו] ושמעי בן־גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן", 
+            "ויאמר אל־המלך אל־יחשב־לי אדני עון ואל־תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר־יצא אדני־המלך מירושלם לשום המלך אל־לבו", 
+            "כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה־באתי היום ראשון לכל־בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך", 
+            "ויען אבישי בן־צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את־משיח יהוה", 
+            "ויאמר דוד מה־לי ולכם בני צרויה כי־תהיו־לי היום לשטן היום יומת איש בישראל כי הלוא ידעתי כי היום אני־מלך על־ישראל", 
+            "ויאמר המלך אל־שמעי לא תמות וישבע לו המלך", 
+            "ומפבשת בן־שאול ירד לקראת המלך ולא־עשה רגליו ולא־עשה שפמו ואת־בגדיו לא כבס למן־היום לכת המלך עד־היום אשר־בא בשלום", 
+            "ויהי כי־בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא־הלכת עמי מפיבשת", 
+            "ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי־אמר עבדך אחבשה־לי החמור וארכב עליה ואלך את־המלך כי פסח עבדך", 
+            "וירגל בעבדך אל־אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך", 
+            "כי לא היה כל־בית אבי כי אם־אנשי־מות לאדני המלך ותשת את־עבדך באכלי שלחנך ומה־יש־לי עוד צדקה ולזעק עוד אל־המלך", 
+            "ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את־השדה", 
+            "ויאמר מפיבשת אל־המלך גם את־הכל יקח אחרי אשר־בא אדני המלך בשלום אל־ביתו", 
+            "וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את־המלך הירדן לשלחו את־בירדן [הירדן]", 
+            "וברזלי זקן מאד בן־שמנים שנה והוא־כלכל את־המלך בשיבתו במחנים כי־איש גדול הוא מאד", 
+            "ויאמר המלך אל־ברזלי אתה עבר א��י וכלכלתי אתך עמדי בירושלם", 
+            "ויאמר ברזלי אל־המלך כמה ימי שני חיי כי־אעלה את־המלך ירושלם", 
+            "בן־שמנים שנה אנכי היום האדע בין־טוב לרע אם־יטעם עבדך את־אשר אכל ואת־אשר אשתה אם־אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל־אדני המלך", 
+            "כמעט יעבר עבדך את־הירדן את־המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת", 
+            "ישב־נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם־אדני המלך ועשה־לו את אשר־טוב בעיניך", 
+            "ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה־לו את־הטוב בעיניך וכל אשר־תבחר עלי אעשה־לך", 
+            "ויעבר כל־העם את־הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו", 
+            "ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל־עם יהודה ויעברו [העבירו] את־המלך וגם חצי עם ישראל", 
+            "והנה כל־איש ישראל באים אל־המלך ויאמרו אל־המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את־המלך ואת־ביתו את־הירדן וכל־אנשי דוד עמו", 
+            "ויען כל־איש יהודה על־איש ישראל כי־קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על־הדבר הזה האכול אכלנו מן־המלך אם־נשאת נשא לנו", 
+            "ויען איש־ישראל את־איש יהודה ויאמר עשר־ידות לי במלך וגם־בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא־היה דברי ראשון לי להשיב את־מלכי ויקש דבר־איש יהודה מדבר איש ישראל"
+        ], 
+        [
+            "ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן־בכרי איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין־לנו חלק בדוד ולא נחלה־לנו בבן־ישי איש לאהליו ישראל", 
+            "ויעל כל־איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן־בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן־הירדן ועד־ירושלם", 
+            "ויבא דוד אל־ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר־נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית־משמרת ויכלכלם ואליהם לא־בא ותהיינה צררות עד־יום מתן אלמנות חיות", 
+            "ויאמר המלך אל־עמשא הזעק־לי את־איש־יהודה שלשת ימים ואתה פה עמד", 
+            "וילך עמשא להזעיק את־יהודה וייחר [ויוחר] מן־המועד אשר יעדו", 
+            "ויאמר דוד אל־אבישי עתה ירע לנו שבע בן־בכרי מן־אבשלום אתה קח את־עבדי אדניך ורדף אחריו פן־מצא לו ערים בצרות והציל עיננו", 
+            "ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל־הגברים ויצאו מירושלם לרדף אחרי שבע בן־בכרי", 
+            "הם עם־האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשו ועלו [ועליו] חגור חרב מצמדת על־מתניו בתערה והוא יצא ותפל", 
+            "ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד־ימין יואב בזקן עמשא לנשק־לו", 
+            "ועמשא לא־נשמר בחרב אשר ביד־יואב ויכהו בה אל־החמש וישפך מעיו ארצה ולא־שנה לו וימת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן־בכרי", 
+            "ואיש עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר־לדוד אחרי יואב", 
+            "ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי־עמד כל־העם ויסב את־עמשא מן־המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל־הבא עליו ועמד", 
+            "כאשר הגה מן־המסלה עבר כל־איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן־בכרי", 
+            "ויעבר בכל־שבטי ישראל אבלה ובית מעכה וכל־הברים ויקלהו [ויקהלו] ויבאו אף־אחריו", 
+            "ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל־העיר ותעמד בחל וכל־העם אשר את־יואב משחיתם להפיל החומה", 
+            "ותקרא אשה חכמה מן־העיר שמעו שמעו אמרו־נא אל־יואב קרב עד־הנה ואדברה אליך", 
+            "ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמ�� אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי", 
+            "ותאמר לאמר דבר ידברו בראשנה לאמר שאל ישאלו באבל וכן התמו", 
+            "אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת יהוה", 
+            "ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם־אבלע ואם־אשחית", 
+            "לא־כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן־בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו־אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל־יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה", 
+            "ותבוא האשה אל־כל־העם בחכמתה ויכרתו את־ראש שבע בן־בכרי וישלכו אל־יואב ויתקע בשופר ויפצו מעל־העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל־המלך", 
+            "ויואב אל כל־הצבא ישראל ובניה בן־יהוידע על־הכרי [הכרתי] ועל־הפלתי", 
+            "ואדרם על־המס ויהושפט בן־אחילוד המזכיר", 
+            "ושיא [ושוא] ספר וצדוק ואביתר כהנים", 
+            "וגם עירא היארי היה כהן לדוד"
+        ], 
+        [
+            "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את־פני יהוה ויאמר יהוה אל־שאול ואל־בית הדמים על־אשר־המית את־הגבענים", 
+            "ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם־מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני־ישראל ויהודה", 
+            "ויאמר דוד אל־הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את־נחלת יהוה", 
+            "ויאמרו לו הגבענים אין־לי [לנו] כסף וזהב עם־שאול ועם־ביתו ואין־לנו איש להמית בישראל ויאמר מה־אתם אמרים אעשה לכם", 
+            "ויאמרו אל־המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה־לנו נשמדנו מהתיצב בכל־גבל ישראל", 
+            "ינתן־[יתן־] לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן", 
+            "ויחמל המלך על־מפי־בשת בן־יהונתן בן־שאול על־שבעת יהוה אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן־שאול", 
+            "ויקח המלך את־שני בני רצפה בת־איה אשר ילדה לשאול את־ארמני ואת־מפבשת ואת־חמשת בני מיכל בת־שאול אשר ילדה לעדריאל בן־ברזלי המחלתי", 
+            "ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים [שבעתם] יחד והם [והמה] המתו בימי קציר בראשנים תחלת [בתחלת] קציר שערים", 
+            "ותקח רצפה בת־איה את־השק ותטהו לה אל־הצור מתחלת קציר עד נתך־מים עליהם מן־השמים ולא־נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת־חית השדה לילה", 
+            "ויגד לדוד את אשר־עשתה רצפה בת־איה פלגש שאול", 
+            "וילך דוד ויקח את־עצמות שאול ואת־עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית־שן אשר תלום [תלאום] שם הפלשתים [שמה] [פלשתים] ביום הכות פלשתים את־שאול בגלבע", 
+            "ויעל משם את־עצמות שאול ואת־עצמות יהונתן בנו ויאספו את־עצמות המוקעים", 
+            "ויקברו את־עצמות־שאול ויהונתן־בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר־צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי־כן", 
+            "ותהי־עוד מלחמה לפלשתים את־ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את־פלשתים ויעף דוד", 
+            "וישבו [וישבי] בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את־דוד", 
+            "ויעזר־לו אבישי בן־צרויה ויך את־הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי־דוד לו לאמר לא־תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את־נר ישראל", 
+            "ויהי אחרי־כן ותהי־עוד המלחמה בגוב עם־פלשתים אז הכה סבכי החשתי את־סף אשר בילדי הרפה", 
+            "ותהי־עוד המלחמה בגוב עם־פלשתים ויך אלחנן ב��־יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים", 
+            "ותהי־עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין [מדון] ואצבעת ידיו ואצבעת רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם־הוא ילד להרפה", 
+            "ויחרף את־ישראל ויכהו יהונתן בן־שמעי [שמעה] אחי דוד", 
+            "את־ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד־דוד וביד עבדיו"
+        ], 
+        [
+            "וידבר דוד ליהוה את־דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל־איביו ומכף שאול", 
+            "ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי־לי", 
+            "אלהי צורי אחסה־בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני", 
+            "מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע", 
+            "כי אפפני משברי־מות נחלי בליעל יבעתני", 
+            "חבלי שאול סבני קדמני מקשי־מות", 
+            "בצר־לי אקרא יהוה ואל־אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו", 
+            "ותגעש [ויתגעש] ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי־חרה לו", 
+            "עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו", 
+            "ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו", 
+            "וירכב על־כרוב ויעף וירא על־כנפי־רוח", 
+            "וישת חשך סביבתיו סכות חשרת־מים עבי שחקים", 
+            "מנגה נגדו בערו גחלי־אש", 
+            "ירעם מן־שמים יהוה ועליון יתן קולו", 
+            "וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם [ויהם]", 
+            "ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו", 
+            "ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים", 
+            "יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני", 
+            "יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי", 
+            "ויצא למרחב אתי יחלצני כי־חפץ בי", 
+            "יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי", 
+            "כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי", 
+            "כי כל־משפטו [משפטיו] לנגדי וחקתיו לא־אסור ממנה", 
+            "ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני", 
+            "וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו", 
+            "עם־חסיד תתחסד עם־גבור תמים תתמם", 
+            "עם־נבר תתבר ועם־עקש תתפל", 
+            "ואת־עם עני תושיע ועיניך על־רמים תשפיל", 
+            "כי־אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי", 
+            "כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג־שור", 
+            "האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו", 
+            "כי מי־אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו", 
+            "האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו [דרכי]", 
+            "משוה רגליו [רגלי] כאילות ועל במותי יעמדני", 
+            "מלמד ידי למלחמה ונחת קשת־נחושה זרעתי", 
+            "ותתן־לי מגן ישעך וענתך תרבני", 
+            "תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי", 
+            "ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד־כלותם", 
+            "ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי", 
+            "ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני", 
+            "ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם", 
+            "ישעו ואין משיע אל־יהוה ולא ענם", 
+            "ואשחקם כעפר־ארץ כטיט־חוצות אדקם ארקעם", 
+            "ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא־ידעתי יעבדני", 
+            "בני נכר יתכחשו־לי לשמוע אזן ישמעו לי", 
+            "בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם", 
+            "חי־יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי", 
+            "האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני", 
+            "ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני", 
+            "על־כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר", 
+            "מגדיל [מגדול] ישועות מלכו ועשה־חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד־עולם"
+        ], 
+        [
+            "��אלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן־ישי ונאם הגבר הקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל", 
+            "רוח יהוה דבר־בי ומלתו על־לשוני", 
+            "אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים", 
+            "וכאור בקר יזרח־שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ", 
+            "כי־לא־כן ביתי עם־אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה כי־כל־ישעי וכל־חפץ כי־לא יצמיח", 
+            "ובליעל כקוץ מנד כלהם כי־לא ביד יקחו", 
+            "ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת", 
+            "אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו [העצני] על־שמנה מאות חלל בפעם אחד [אחת]", 
+            "ואחרו [ואחריו] אלעזר בן־דדי [דדו] בן־אחחי בשלשה גברים [הגברים] עם־דוד בחרפם בפלשתים נאספו־שם למלחמה ויעלו איש ישראל", 
+            "הוא קם ויך בפלשתים עד כי־יגעה ידו ותדבק ידו אל־החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך־לפשט", 
+            "ואחריו שמא בן־אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי־שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים", 
+            "ויתיצב בתוך־החלקה ויצילה ויך את־פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה", 
+            "וירדו שלשים [שלשה] מהשלשים ראש ויבאו אל־קציר אל־דוד אל־מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים", 
+            "ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם", 
+            "ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית־לחם אשר בשער", 
+            "ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו־מים מבאר בית־לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל־דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה", 
+            "ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים", 
+            "ואבישי אחי יואב בן־צרויה הוא ראש השלשי [השלשה] והוא עורר את־חניתו על־שלש מאות חלל ולו־שם בשלשה", 
+            "מן־השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד־השלשה לא־בא", 
+            "ובניהו בן־יהוידע בן־איש־חי [חיל] רב־פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את־האריה [הארי] בתוך הבאר ביום השלג", 
+            "והוא־הכה את־איש מצרי אשר [איש] מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את־החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו", 
+            "אלה עשה בניהו בן־יהוידע ולו־שם בשלשה הגברים", 
+            "מן־השלשים נכבד ואל־השלשה לא־בא וישמהו דוד אל־משמעתו", 
+            "עשה־אל אחי־יואב בשלשים אלחנן בן־דדו בית לחם", 
+            "שמה החרדי אליקא החרדי", 
+            "חלץ הפלטי עירא בן־עקש התקועי", 
+            "אביעזר הענתתי מבני החשתי", 
+            "צלמון האחחי מהרי הנטפתי", 
+            "חלב בן־בענה הנטפתי אתי בן־ריבי מגבעת בני בנימן", 
+            "בניהו פרעתני הדי מנחלי געש", 
+            "אבי־עלבון הערבתי עזמות הברחמי", 
+            "אליחבא השעלבני בני ישן יהונתן", 
+            "שמה ההררי אחיאם בן־שרר האררי", 
+            "אליפלט בן־אחסבי בן־המעכתי אליעם בן־אחיתפל הגלני", 
+            "חצרו [חצרי] הכרמלי פערי הארבי", 
+            "יגאל בן־נתן מצבה בני הגדי", 
+            "צלק העמני נחרי הבארתי נשאי [נשא] כלי יואב בן־צריה", 
+            "עירא היתרי גרב היתרי", 
+            "אוריה החתי כל שלשים ושבעה"
+        ], 
+        [
+            "ויסף אף־יהוה לחרות בישראל ויסת את־דוד בהם לאמר לך מנה את־ישראל ואת־יהודה", 
+            "ויאמר המלך אל־יואב שר־החיל אשר־אתו שוט־נא בכל־שבטי ישראל מדן ועד־באר שבע ופקדו את־העם וידעתי את מספר העם", 
+            "ויאמר יואב אל־המלך ויוסף יהוה אלהיך אל־העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני־המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה", 
+            "ויחזק דבר־המלך אל־יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את־העם את־ישראל", 
+            "ויעברו את־הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך־הנחל הגד ואל־יעזר", 
+            "ויבאו הגלעדה ואל־ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל־צידון", 
+            "ויבאו מבצר־צר וכל־ערי החוי והכנעני ויצאו אל־נגב יהודה באר שבע", 
+            "וישטו בכל־הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם", 
+            "ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש־חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש־מאות אלף איש", 
+            "ויך לב־דוד אתו אחרי־כן ספר את־העם ויאמר דוד אל־יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר־נא את־עון עבדך כי נסכלתי מאד", 
+            "ויקם דוד בבקר ודבר־יהוה היה אל־גד הנביא חזה דוד לאמר", 
+            "הלוך ודברת אל־דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר־לך אחת־מהם ואעשה־לך", 
+            "ויבא־גד אל־דוד ויגד־לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם־שלשה חדשים נסך לפני־צריך והוא רדפך ואם־היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה־אשיב שלחי דבר", 
+            "ויאמר דוד אל־גד צר־לי מאד נפלה־נא ביד־יהוה כי־רבים רחמו [רחמיו] וביד־אדם אל־אפלה", 
+            "ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד־עת מועד וימת מן־העם מדן ועד־באר שבע שבעים אלף איש", 
+            "וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל־הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם־גרן האורנה [הארונה] היבסי", 
+            "ויאמר דוד אל־יהוה בראתו את־המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי", 
+            "ויבא־גד אל־דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה [ארונה] היבסי", 
+            "ויעל דוד כדבר־גד כאשר צוה יהוה", 
+            "וישקף ארונה וירא את־המלך ואת־עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה", 
+            "ויאמר ארונה מדוע בא אדני־המלך אל־עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את־הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם", 
+            "ויאמר ארונה אל־דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו [בעיניו] ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים", 
+            "הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל־המלך יהוה אלהיך ירצך", 
+            "ויאמר המלך אל־ארונה לא כי־קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את־הגרן ואת־הבקר בכסף שקלים חמשים", 
+            "ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל"
+        ]
+    ], 
+    "versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml", 
+    "heTitle": "שמואל ב", 
+    "versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד", 
+    "categories": [
+        "Tanakh", 
+        "Prophets"
+    ]
+}
\ No newline at end of file