image
imagewidth (px) 42
3.21k
| text
stringlengths 2
105
|
|---|---|
שטבעו חכמים בברכה לא יצא ר' יהודה אומ' כל שנשתנה מברייתו ושינה את |
|
ברכתו יצא ˙ הכוסס חיטים מברך עליהם בורא מיני זרעים אפאן ובישלן |
|
בִזְמַן שהפרוסות קיימות מברך עליהן המוציא לחם מן הארץ ומברך עליהן |
|
שלש ברכות ˙ אין הפרוסות קיימות מברך עליהם בורא מיני מזונות ומברך |
|
אחריהן ברכה אחת ˙ הכוסס את האורז מברך עליו בורא מיני זרעים |
|
אפאו ובישלו כל זמן שהפרוסות קיימות מברך עליו בורא מיני מזונות ואין |
|
מברך אחריו כלום זה הכלל כל שתחילתו המוציא לחם מברך אחריו שלש |
|
ברכות ˙ כאיזה צד סדר הסעודה אורחין נכנסין ויושבים על גבי [ס^] |
|
עמו ועירו שלישית בגמילות חסדים ואינו חותם המפטיר בבית עולמים אינו |
|
ספסלים או על גבי קתדראות עד שנכנסו כולם ונטלו ונתנו להם לידים כל אחד |
|
ואחד נוטל ידו אחת מזגו להם את הכוס כל אחד ואחד מברך לעצמו הביאו |
|
להם פרפראות כל אחד ואחד מברך לעצמו עלו והסיבו ונתנו להם לידים |
|
אף על פי שנוטל ידו אחת נוטל שתי ידיו מזגו להם את הכוס אף על פי [ש'] |
|
שבירך על הראשון מברך על השיני והביאו להם פרפראות אף על פי [שב'] |
|
שבירך על הראשונה מברך על השנייה ואחד מברך לכולם הבא אחר שלש |
|
פרפראות אין לו רשות ליכנס ˙ רבן שמעון בן גמליﭏ אומ' זה |
|
ד' |
|
מיני |
|
צריך חותם ˙ שמונה עשרה ברכות שאמרו חכמ' כנגד שמונה הזכרות [ש'] |
|
שבהבו לייי בני אלים כולל של מינין בשל פרושים ושל גרים בשל זקנים ושל דוד |
|
בשל ירושלים אם אמר אילו לעצמן יצא עונין אמן אחר ישראל מברך ואין עונין |
|
אמן אחר כותי מברך עד שישמע את כל הברכה [/] |
|
סליק פירקא [/] |
|
לא יטעום אדם כלום עד שיברך שנ לייי הארץ ומלואה תבל ויושבי בה ˙ |
|
מנהג גדול היה בירושלם פורסין מטפחת על גבי הפתח כל זמן שהמטפחת [פר'] |
|
פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המטפחת אין רשות לאורחים ליכנס ˙ ועוד |
|
אומ' פת הבא תחילה לפני מזון ופת הבא עם המליח לאחר המזון טעונה ברכה |
|
לפניה ולאחריה רבן שמעון בן גמל' אומ' פרוסות סימן גדול לאורחין כל זמן שאורחין |
|
רואין את הפרוסות יודעין שדבר בא אחריהן כיכר שלם וקיטנית יודעין שאין דבר |
|
אחר בא אחריהם ˙ מברכין על הדגן שהוא מן המובחר כיזה צד [ש'] |
|
שלימה של גלוסקין ושלימה של בעל הבית מברך על שלימה של גלוסקין |
|
פרוסה של גלוסקין ושלימה של בעל הבית מברך על שלימה של בעל הבית |
|
פת חיטין ופת שעורין מברך על של חיטין פרוסה של חיטין ושלימה של |
|
שעורים מברך על פרוסה של חיטין פת שעורים ופת כוסמין מברך על של |
|
שעורים והלא כוסמין יפין משעורים אלא ששעורים ממין שבע וכוסמין |
|
אין ממין שבע זה הכלל כל שהוא ממין שבע או מין דגן רבן גמליאל אומ' |
|
מנהג אחר היה בירושלם מוסרין סעודה לטבח נתקלקל דבר בסעודה עונשין |
|
מברך אחריו שלש ברכות וחכמ' אומ' ברכה אחת ומעשה ברבן גמליﭏ וזקנים |
|
שהיו מסובין ביריחו הביאו לפניהם כותבות קפץ ר' עקיבא ובירך אחריהם |
|
ברכה אחת אמ' לו רבן גמליאל עקיבא מה לך שאתה מכניס ראשך בין המחלוקות |
|
אמ' לו' ר' לימדתנו אחרי רבים להטות אף על פי שאתה אומ' כך הלכה כדברי |
|
המרובים ר' יהודה אומ' משום רבן גמליאל כל שהוא מין שבע ואינו מין דגן |
|
ודגן שלא עשאו פת רבן גמליאל אומ' מברך אחריו שלש ברכות וחכמ' אומ' [^] |
|
ברכה אחת כל שהוא לא ממין שבע ולא ממין דגן רבן גמליﭏ או' מברך אחת |
|
וחכמ' אומ' אין מברך כלום ˙ מעשה בר' טרפון שהיה יושב בצילו של |
|
שובך בשבת במנחה הביאו לפניו דלי של צונן אמ' להם ר' טרפון לתלמידיו |
|
השותה מים לצמיאו כיצד הוא מברך אמרו לו למדינו רבינו א' להן בורא |
|
את הטבח הכל לפי כבוד בעל הבית והכל לפי כבוד האורחים ˙ הלכה |
|
נפשות וחיסרונן אמ' להם אמרו לו למדינו א' להן הרי הוא אומ' וישבו לאכל |
|
לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים וגו' והלא אין דרכן של |
|
ערביים להיות נושאין אלא עורות ריח רעה ועיטרן אלא שנתנו צדיק ההוא |
|
בין דברים החביבים והרי דברים קל וחומר ומה אם בשעת כעסן של [עד'] |
|
[ש] צדיקים מרחמים עליהם בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה ˙ |
|
כיוצא בו ויקרבום וישאום בכותנותם וגו' והלא דברים קל וחומר ומה אם |
|
אם בשעת כעסו של צדיקים מרחמין עליהם בשעת הרחמים על אחת כמה |
|
ברכות |
|
בסעודה יוצא להסיך את רגליו נוטל ידו אחת לדבר עם חבירו והפליג נוטל |
|
שתי ידיו להיכן הוא נוטל בא ומיסב במקומו ונוטל והטפיח ומחזיר מפה על |
|
על האורחים ˙ שאלו את בן זומא מפני מה בא להם יין בתוך המזון כל |
|
אחד ואחד מברך לעצמו ואמ' להם לפי שאין בית הבליעה פנוי ˙ הביאו להם |
|
אורז ויין מברך על האורז ופוטר את היין צנון ונובלות מברך על הצנון ופוטר את |
|
הנובלות ˙ מליח ופרוסה מברך על המליח ופוטר את הפרוסה ר' חנניה בן גמליאל |
|
וכמה ˙ כיוצא בדבר אתה אומ' לא אכל האריה את הנבילה ולא שבר את החמור |
|
והרי דברים קל וחומר ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמין עליהן בשעת |
|
וידינו אל תהי בו אמ' להם דיי להצלה שתכפר על המיתה המכירה אלא מפני מה |
|
זכה יהודה למלכות מפני הענוה שנ' ועתה ישב נא עבדך תחת הנער וג' ˙ |
|
אף שאול לא זכה למלכות אלא מפני הענוה שנ' פן יחדל אבי את האתונות ודאג |
|
לנו וג' שקל עבדו בו אבל שמואל אינו או' כן אלא הנה משנטש את דברי האתונות |
|
ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני ˙ וכשהוא בורח מן הסררה מה הוא אומר |
|
וישאל עוד בייי הבא עוד הלם איש ויאמר ייי וגו' אמ' להם והלא ערב הוא וסופו של |
|
ערב לצאת ירד יְדֵי ערבותו אלא מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שקידש שמו |
|
של מקום על הים שכשבאו שבטים ועמדו על הים זה או' אני יורד תחילה וזה אומ' |
|
אני יורד תחילה קפץ שבטו של יהודה וירד תחילה וקידש שמו של מקום על |
|
הים ועל אותה שעה הוא אומ' הושיעני ﭏהים כי באו מים עד נפש [ב] טבעתי ביון |
|
הרחמים על אחת כמה וכמה ˙ א' להם אשאל אמרו לו למדינו א' להם מפני מה |
|
מצולה ואין מעמד באתי במע(מ)קי מים וג' אל תשטפני שבולת מים ואל תבלעני |
|
מצולה וג' ˙ וכן הוא אומ' בצאת ישר' ממצר' בית יעקב מעם לועז היתה יהודה |
|
לקדשו ישר' ממשלותיו יהודה שקידש שמו של מקום על הים לפיכך ישראל |
|
ממשלותיו ˙ עקרו להביא את הכלה והיניחו שם אפילו זקן אחד ואפילו [ח'] |
|
חולה אין צריכין לברך למפרע וכשהן חוזרין אין צריכין לברך כתחילה לא הניחו |
|
שם אפילו זקן אחד ואפילו חולה אחד צריכין לברך למפרע וכשהן חוזרין צריכין |
|
לברך כתחילה ˙ בעל הבית שהיה מיסב ואוכל קראו חבירו לדבר עמו אינו [צ'] |
|
צריך לברך למפרע וכשהוא חוזר אין צריך לברך כתחילה הפליג צריך לברך |
|
למפרע וכשהוא חוזר צריך לברך כתחילה ˙ פועלים שהיו עודרין |
|
בתאינים וגודדין בתמרים ומוֹסְקין בזיתים אף על פי שמפסיקין ואוכלים |
|
זכה למלכות יהודה מפני שהודה בתמר ˙ מעשה בארבעה זקנים שהיו [יוש'] |
|
מפסיקין ואוכלין אין צריך לברך כתחילה הפליגו צריכין לברך וכשהן חוזרין |
|
צריכין לברך כתחילה ˙ |
|
סליק פירקא [/] לא יאכל אדם ערב |
|
שבת מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת בתאוה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומ' |
|
הולך ואוכל עד שעה שתחשך ˙ מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ור' יהודה |
|
ור' יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום אמ' לו רבן שמעון בן גמליﭏ לר' |
|
יוסי נפסיק לשבת א' לו כל יום ויום אתה מחבב דבריי בפני ר' יהודה ועכשיו [א'] |
|
ה' |
|
יושבין בבית שער של ר' יהושע אילו הן אלעזר בן מתיא וחנניה בן חכינאי |
|
ושמעון בן עזאי ושמעון התימני היו עוסקין במה ששנה להן ר' עקי' מפני מה |
|
זכה יהודה למלכות מפני שהודה בתמר ˙ הוסיפו הן מעצמן אשר חכמים יגידו |
|
ולא כיחדו מאבותם להם לבדם ניתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם אמ' להם וכי [^^] |
|
נותנין שכר על העבירה אלא מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהציל את |
|
אחיו מן המיתה שנ' ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו' לכו ונמכרנו לישמעﭏ |