language
stringclasses 1
value | title
stringlengths 3
110
| versionSource
stringclasses 882
values | versionTitle
stringlengths 1
124
| status
stringclasses 1
value | license
stringclasses 7
values | versionTitleInHebrew
stringclasses 509
values | actualLanguage
stringclasses 1
value | isBaseText
bool 1
class | level_1_index
float64 0
2.34k
⌀ | level_2_index
float64 0
2.73k
⌀ | level_3_index
float64 0
170
⌀ | level_4_index
float64 0
137
⌀ | level_5_index
float64 | text
stringlengths 0
1.28M
| versionNotes
stringclasses 26
values | versionNotesInHebrew
stringclasses 22
values | method
stringclasses 1
value | digitizedBySefaria
float64 0
1
⌀ | heversionSource
stringclasses 2
values | priority
float64 0.5
7
⌀ | shortVersionTitle
stringclasses 7
values | purchaseInformationImage
stringclasses 151
values | purchaseInformationURL
stringclasses 106
values |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 14 | 0 | null | null | ויאכל בעז וישת וייטב לבו (רות ג: ז). למה וייטב לבו? שברך על מזונו, [הטוב והמטיב לכל]. ד"א: למה וייטב לבו? שאכל מתקא אחר המזון, שהיא מרגלת הלשון לתורה. ד"א: וייטב לבו שהיה מבקש אשה, כמד"א מצא אשה מצא טוב (משלי יח: כב). ד"א: למה וייטב לבו? שהיה עסוק בתורה, דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם (משלי ד: ב). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 14 | 1 | null | null | ויבא לשכב בקצה הערמה [ר' יהודה נשיאה בעא קומי ר' פנחס, ור' מנחמיה בשם ר' יהודה בר' סימון], בעז גדול הדור היה, ואת אמר ויבא לשכב בקצה הערמה? אמר [לו], לפי שהיה אותו הדור שטוף בזמה והיו [נותנין] שכר לזונות מן הגרנות, הה"ד אהבת אתנן על כל גרנות דגן (הושע ט: א), ואין דרכן של צדיקים לעשות כן. ולא עוד, אלא שהצדיקים רחוקים מן הגזל לפיכך ממונם חביב עליהם. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 0 | 0 | null | null | חצות לילה אקום להודות [לך על משפטי צדקך]. (תהלים קיט: סב) א"ר [פנחס בשם ר'] אלעזר [בר' מנחם], כנור ונבל היה תלוי למעלה מראשותיו של דוד [וכיון שהגיע חצות לילה היה עומד ומנגן בהם. אמר ר' לוי, כנור היה תלוי על מטתו של דוד] וכיון שהיה מגיע חצות לילה היה רוח צפונית מנשבת בו, והיה מנגן מאליו, הה"ד והיה כנגן המנגן (מ"ב ג: טו), והיה כנגן במנגן אין כתיב כאן, אלא והיה כנגן המנגן, מאליו היה מנגן. והיה דוד שומע קולו ועומד ועוסק בתורה. והיו כל ישראל אומרים, דרך כל המלכים לעמוד בשלש שעות ואתה חצות לילה. מיד, כל ישראל עומדין ועוסקים בתורה, הוא שדוד אמר, עורה כבודי [עורה הנבל וכנור אעירה שחר] (תהלים נז: ט). אתער יקרי, דלית יקרי קדם יקריה דברייה כלום. אורחא דארעא שחרא מעורר לאינשי, אנא מעורר לשחרא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 0 | 1 | null | null | על משפטי צדקך משפטים שהבאת על פרעה, דכתי' וינגע י"י, את פרעה (בראשית יב: יז). וצדקות שעשית עם אברהם ושרה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 0 | 2 | null | null | ד"א: [על] משפטי צדקך משפטים שהבאת על המצרים, וצדקות שעשית עם אבותינו במצרים, שלא היה בידם מצות שיתעסקו בהם ויגאלו [ונתת להם שתי מצות שיתעסקו בהן ויגאלו] ואלו הן: דם פסח ודם מילה. [אמ' ר' לוי, באותה הלילה נתערב דם פסח עם דם מילה], שנא' ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך (יחזקאל טז: ו), דמך לא נאמר אלא דמיך. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 0 | 3 | null | null | ד"א: על משפטי צדקך על משפטים שהבאת על עמונים ועל מואבים, וצדקות שעשית עם זקני וזקנתי. שאלו החיש לה קללה אחת, מהיכן הייתי בא? ונתת בלבו ברכה, שנא' ברוכה את בתי לי"י (רות ג: י). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 1 | 0 | null | null | חרדת אדם יתן מוקש [ובוטח בי"י ישוגב] (משלי כט: כה). ר' עקיבא הוה סליק לרומי. אמר לבר ביתיה, אזיל וזבין לי חדא צבו שויא מן שוקא. אזל זבן ליה צפרין. אמר ליה, מפני [מה] הן שוות? [אמר ליה], מפני שהן מחרידות את האדם ושתות ליצוד. קרא עליו הפסוק הזה, חרדת אדם יתן מוקש. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 1 | 1 | null | null | [חרדת אדם יתן מוקש] חרדה שהחריד יעקב ליצחק דכתי' ויחרד יצחק חרדה (בראשית כז: לג). יתן מוקש בדין היה שיקללנו אלא, ובוטח בי"י ישוגב נתן בלבו וברכו גם (בר"כ) ברוך יהיה (בראשית שם). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 1 | 2 | null | null | ד"א: חרדת אדם יתן מוקש חרדה שהחרידה רות לבעז, ויהי בחצי הלילה [ויחרד האיש וילפת] (רות ג: ח) יתן מוקש - בדין היה שיקללנה אלא, ובוטח בי"י ישוגב נתן בלבו וברכה, שנא' ברוכה את בתי לי"י (רות ג: י). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 2 | 0 | null | null | וילפת (רות ג: ח) לפפתו כחזזית. התחיל ממשמש בשערה. אמר, רוחות אין להם שער. אמר לה, מה את? רוח או אשה? אמרה לו, אשה. [אמר לה,] פנויה או אשת איש? אמרה לו, פנויה. [אמר לה,] טהורה או טמאה? אמרה לו, טהורה. והנה אשה טהורה מכל הנשים שוכבת מרגלותיו. ויאמר, מי את? ותאמר, אנכי רות אמתך (רות ג: ט). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 2 | 1 | null | null | [ופרשת כנפיך על אמתיך כי גואל אתה] א"ר ברכייה, ארורים הרשעים. להלן כתיב, ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי (בראשית לט: יב) כבהמה. ברם הכא, ופרשת כנפיך על אמתך. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 3 | 0 | null | null | ויאמר ברוכה את בתי לי"י (רות ג: י) א"ר יוחנן, לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אחר זקן לברכו. בעז בן שמנים שנה (ו') היה ולא נפקד. וכיון שנתפללה עליו אותה צדקת נפקד, ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא לי"י (רות ב: כ). א"ר שמעון בן לקיש, רות בת ארבעים שנה היתה ולא נפקדה וכיון שנתפלל עליה אותו צדיק מיד נפקדה, ויאמר ברוכה את בתי לי"י ויתן י"י לה הריון ותלד בן (רות ד: יג). הריון בגימטרייא רע"א ימים שהולד דר במעי אמו. מכאן אמרו, תלמידי חכמים אין משמשין מטותיהן אלא בלילי רביעיות ובלילי שבתות, שומ' שנא' והיה כעץ שתול על פלגי מים (התלים א: ג). ורבנן אמרין, שניהם לא נפקדו אלא מברכותיהם של זקנים, ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים (רות ד: יא). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 3 | 1 | null | null | היטבת חסדך האחרון מן הראשון [לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר] (רות ג: י) אמר ר' שמואל בר רב יצחק, אוהבת אשה בחור מסכן מזקן עשיר. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 4 | 0 | null | null | ועתה בתי אל תיראי [כל אשר תאמרי אעשה לך] (רות ג: יא) מה שאת מבקשת אעשה. ואם כן, כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 5 | 0 | null | null | ועתה [כי אמנם] כי אם גואל אנכי (רות ג: יב) אם כתב ולא קרי. אמר לה, כי אם אגאל אותך, כי יש גואל קרוב ממני, והוא כועס שהוא קרוב ממני. אלא אם יגאל אותך יגאל. ואם לאו, כי גואל אנכי - בעצמי אגאל אותך. ומי זה הוא? טוב (רות ג: יג) ר' אומר טאב. ר' שמעון אומר, סאב. ד"א: טאב טוב אלימלך בעז אחים. ר' יהושע בן לוי, סאב, סלמון אלימלך בעז אחים. התיבון ליה, והא כתיב אשר לאחינו לאלימלך (רות ד: ג)? אמר להם, אין אדם נמנע מלקרות לדודו אחיו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 6 | 0 | null | null | ליני הלילה (רות ג: יג) הלילה הזה את לנה בלא איש, ואין לילה אחרת את לנה בלא איש. והיה בבקר אם יגאלך טוב אם יגאלך הרי זה טוב, טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז: ח). ר' מאיר הוה יתיב דריש בבית מדרשא דטבריא והוה אלישע בן אבויה רביה גייז בשוקא, רכיב על סוסיא בשבתא. אמרין ליה לר' מאיר, הא אלישע רבך גייז בשוקא. נפק לגביה אמ' ליה, במה הויתה עסיק? אמ' ליה, וי"י ברך את אחרית איוב מראשיתו (איוב מב: יב). אמ' ליה, ומאי אמרת ביה? אמ' ליה, ברך שהכפיל לו ממונו, אמ' ליה, עקיבא רבך לא אמ' כך אלא, וי"י ברך את אחרית איוב מראשיתו, בזכות תשובה ומעשים טובים שהיו בידו מראשיתו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 6 | 1 | null | null | אמ' ליה, ומאי אמרת תובן? [א"ל,] טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת שם). אמ' ליה, ומאי אמרת ביה? אמ' ליה, יש לך אדם עושה סחורה בנערותו והוא מפסיד, ובזקנותו הוא משתכר בה, הרי טוב אחרית דבר מראשיתו. יש לך אדם שהוא מוליד בנים בנערותו והן מתים, ובזקנותו מוליד והן מתקיימין, הרי טוב אחרית דבר מראשיתו. יש לך אדם שהוא עושה מעשים רעים בנערותו, ובזקנותו הוא עושה מעשים טובים, הרי טוב אחרית דבר מראשיתו. יש לך אדם שהוא למד תורה בנערותו ומשכחה, ובזקנותו הוא חוזר עליה, הרי טוב אחרית דבר מראשית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 6 | 2 | null | null | אמ' ליה, עקיבא רבך לא כך אמ' אלא, טוב אחרית דבר מראשיתו כשהוא טוב מראשיתו. ובי היה המעשה. אבויה אבא היה מגדולי הדור וכשבא למולני קרא [לכל] גדולי ירושלים, וקרא לר' אליעזר ור' יהושע עמהן. וכשאכלו ושתו שרון אלין אמרין מזמורין ואלין אמרין אלפבטרין. אמ' ר' אליעזר לר' יהושע, אילין עסיקין בדידהון ואילין בדידהון, ואנן לית אנן עסיקין בדידן? מיד התחילו בתורה ומן התורה לנביאים, ומן הנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני, והיה האש מלהטת סביבותיהן. עלה אבויה אבא, אמ' להן, רבותי מפני מה באתם לשרוף ביתי? אמרו לו, חס ושלום עסוקים היינו בתורה, ומן התורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני והאש מלהטת סביבותינו. עיקר נתינתן מסיני, לא באש נתנו שנ' וההר בוער באש עד לב השמים (דברים ד: יא)? אמ', הואיל וכך גדול כחה של תורה, הבן הזה אם מתקיים לי אני נותנו לתורה ועל ידי שלא היתה מחשבתו לשם שמים לא נתקיימה בי תורתי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 6 | 3 | null | null | אמ' ליה. ומה אמרת תובן? [אמ' ליה,] לא יערכנה זהב וזכוכית (איוב כח: יז). אמ' ליה, ומאי אמרת ביה? אמ' ליה, אלו דברי תורה שהן קשין לקנות ככלי זהב, ונוחין לאבד ככלי זכוכית. אמ' ליה, עקיבא רבך לא כך אמ' אלא, מה כלי זהב וזכוכית אם נשברו יש להן תקנה, כך תלמיד חכם שאיבד את משנתו יכול הוא לחזור עליה. אמ' ליה, ר' מאיר חזור לאחורך! [אמ' ליה, למה? אמ' ליה,] עד כאן תחום שבת. [אמ' ליה, מנן את ידע? אמ' ליה, מטלפי סוסי שכבר הלך אלפים אמה]. אמ' ליה, כל הדין חכמתא אית בך, ולית את חזר בך? אמ' ליה, לית בחילי. אמ' ליה, למה? אמ' ליה, רוכב הייתי על הסוס ומטייל אחורי בית המקדש ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושמעתי בת קול מפוצצת ואומ', שובו בנים שובבים (ירמיה ג: יד) שובו אלי ואשובה אליכם (מלאכי ג: ז) חוץ מאלישע בן אבויה, שהיה יודע כחי וגבורתי והוא מרד בי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 6 | 4 | null | null | ומהיכן היה לו המעשה הזה? אמרו, פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גינוסר, וראה אדם אחד שעולה לראש הדקל ונטל את האם על הבנים וירד בשלום. ובמוצאי שבת, ראה אדם אחד עולה לראש הדקל ושלח [את] האם ונטל [את] הבנים וירד והכישו נחש ומת. אמ', כת' שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח [לך למען ייטב לך והארכת ימים] (דברים כב: ז) היכן הוא טובו של זה? והיכן אריכות ימיו של זה? ולא ידע שדרשה ר' עקיבא בצבורא למען ייטב לך - בעולם שכולו טוב, והארכת ימים - בעולם שכולו ארוך. ויש אומ': על ידי שראה לשונו של ר' יהודה הנחתום נתון בפי הכלב. אמ', מה אם הלשון שיגע בתורה כל ימיו כך, לשון שאינו יגע על אחת כמה וכמה. אמ' אם כן לא מתן שכרן לצדיקים ולא תחית המתים. ויש אומ': על ידי שהיתה אמו מעוברת בו ועברה על בתי ע"ז והריחה ונתנו לה מאותה המין ואכלה והיה מפעפע בכריסה כריסה של חכינא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 6 | 5 | null | null | לאחר ימים חלה אלישע בן אבויה. אתון אמרי ליה לר' מאיר, אלישע רבך חולה. אזל לגביה. אמ' ליה, חזור בך. אמ' ליה, ועד כדון מקבלין? אמ' ליה, ולא כת' תשב אנוש עד דכא (תהלים צ: ג) עד דכדוכה של נפש. באותה שעה בכה אלישע בן אבויה ומת. והיה ר' מאיר שמח ואומ', דומה לי שמתוך תשובה נסתלק ר'. וכיון שקברוהו באת האור לשרוף את קברו. אתון אמרין ליה לר' מאיר, קבר רבך נשרף. יצא ופרס עליו טליתו אמ', ליני הלילה בעולם הזה שכולו לילה והיה בבקר לעולם הבא שכולו בקר. אם יגאלך טוב יגאל זה הב"ה, שנ' טוב י"י לכל (תהלים קמה: ט). ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי י"י שכבי עד הבקר [ודמכת] ליה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 6 | 6 | null | null | אמרין ליה, ר' לעלמא דאתי אין אמרין לך מאן את בעי, לאבוך או לרבך, מה תימר? אמ' [להון,] אנא אימר להון אבא ואחר כך ר'. אמרין ליה, ושמעין לך אינון? אמ' להון, ולאו מתניתא היא, מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין, עם התפילין, מצילין את אלישע בן אבויה בזכות תורתו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 6 | 7 | null | null | לאחר ימים באו בנותיו ותובעות צדקה אצל רבינו. אמ', אל יהי לו מושך חסד ואל יהי חונן ליתומיו (תהלים קט: יב). אמרין, רבי, לא תסתכל בעובדוהי אסתכל לאוריתיה. באותה שעה בכה רבי וגזר עליהון שיתפרנסו. אמ', מה מי שלא היתה תורתו לשום שמים כך העמיד, מי שתורתו לשום שמים על אחת כמה וכמה. אמרו עליו על אלישע בן אבויה, שלא היתה העזרה ננעלת על אדם חכם וגבור בתורה בישראל כמותו. וכיון שהיה מדבר ודורש בלשכת הגזית או בבית המדרש של טברייא, היו כל החברים עומדים על רגליהם ומאזנים לדבריו, ואח"כ באים כלם ונושקין אותו על ראשו. אם בטבריא כך, קל וחמר בשאר מדינות ובשאר עיירות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 5 | 7 | 0 | null | null | א"ר יוסי, שלשה הן שבא יצרן לתוקפן ונזדרזו עליו ונשבעו לו. ואלו הן: יוסף ודוד ובעז. יוסף אמר, איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים (בראשית לט: ט). ר' הונא בשם ר' אידי אמר, לא שבק קרייא כלום, וחטאתי לי"י אין כתי' כאן אלא וחטאתי לאלקים, [לאלקים] אין אני עושה הרעה הגדולה הזאת. דוד אמר, ויאמר (י"י) חי י"י כי אם י"י יגפנו. (ש"א כו: י) למי נשבע? ר' אלעזר אומר, ליצרו נשבע. ור' שמואל בר נחמן אמר, לאבישי בן צרויה נשבע, חי י"י אם תפגע בו, אני מערב את דמיך בדמו. בעז [אמר], חי י"י שכבי עד הבקר. א"ר יודן, כל אותו הלילה היה יצרו מקטרגו ואומר, את פנוי ומבקש אשה והיא פנויה ומבקשת איש, עמוד ובעלה ותהי לך לאשה. ונשבע ליצרו ואמר לו, חי י"י אם אגע בה. ולאשה אמר, שכבי עד הבקר. ר' חוני' אמר, גבר חכם בעוז (משלי כד: ה) [גבר] חכם בעז. ואיש דעת מאמץ כח (שם) שנזדרז על יצרו בשבועה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 0 | 0 | null | null | ותשכב מרגלותיו עד הבקר (רות ג: יד) מלמד ששוכבת מרגלותיו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 0 | 1 | null | null | ותקם בטרם [יכיר אש את רעהו] א"ר ברכיא, בטרום כתי'. מלמד שעשת ו' שעות כמנין ו' שוכבת מרגלותיו, ולא נגע בה. ויאמר אל יודע כי באה האשה למי אמר? ר' מאיר אמר, לבן ביתו. א"ר הונא [ור' ירמיה בשם ר' שמואל ב"ר יצחק], כל אותה הלילה היה בעז שטוח על פניו ואמר, רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שלא נגעתי בה. יהי רצון מלפניך י"י אלקי ואלקי אבותי, אל יודע כי באה האשה הגרן, שלא יתחלל בי שם שמים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 1 | 0 | null | null | ויאמר הבי המטפחת (רות ג: טו) הביא כתב. מלמד שהיה מדבר עמה בלשון זכר, שלא ירגיש בו בריה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 1 | 1 | null | null | ואחזי בה ותאחז בה מלמד שחגרה מתניה כזכר. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 2 | 0 | null | null | וימד שש שעורים וישת עליה א"ר סימון, [דרש בר קפרא בציפורין,] וכי דרכה להנשא בשש סאין, או דרכו של מלך לישא בשש סאים? א"ר יודן בר' סימון, בזכות ששה, יצאו ששה, ובכל אחד ששה, ונתברך בששה. דוד חזקיה, יאשיה, דניאל, חנניא מישאל ועזריא, ומלך המשיח. דוד, יודע נגן (ש"א טז: יח). חזקיה, פלא יועץ (ישעיה ט: ה). יאשיה, וכמהו (מ"ב כג: כה). דניאל, די רוח יתירא (דניאל ה: יב). חנניא, מישאל, ועזריא לאחד נחשבו, ילדים אשר אין בהם כל מום וג' (שם א: ד). מלך המשיח, ונחה עליו וג' (ישעיה יא: ב). וימד שש שעורים נתברך בשש ברכות, דא"ר יצחק, כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, שנא' הלא פרוס לרעב לחמך (שם נח: ז). ועמדו ממנו ששה צדיקים, וכל אחד משש מידות: דוד וחזקיה, יאשיה, חנניא, מישאל ועזריא, דניאל, ומלך המשיח. דוד, יודע נגן וגבור חיל וגו' (ש"א שם). חזקיה, פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום למרבה המשרה (ישעיה ט: ה - ו). לם רבה כתב, ולית כת' בקריאה מם סתומה באמצע תיבה. ולמד שלו גדול מכל למד שבתורה, למה? שבקש הב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב וחיילותיו גוג ומגוג, וכיון שלא אמר שירה נסתם [המי"ם]. למד שלו גדול למה? שהיה גדול בחכמה וביראה שלא עמד בכל מלכי יהודה כמותו שלא חטא מימיו. שכך כתב, אנא י"י זכר נא את אשר התהלכתי לפניך [באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי], לפיכך רבהו הכתוב. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 2 | 1 | null | null | ודכותה: אדם שת אנוש (דהי"א א: א) ראש דברי הימים. אלף אדם גדול שבמקרא אין כמותו, שאדם [בו] התחיל הב"ה לבראת את הכל, ובו גמר את הכל. כיצד? ברא אותו והניחו גולם, וביום הששי נפח בו נשמה. ולמה לא נפח בו נשמה מיום ראשון? שלא יאמרו הבריות אדם ברא עמו את העולם. ומנין שהתחיל עמו בבריאה? שכן כתב, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם (בראשית ב: ד). מה כתיב אחריו? וכל שיח השדה [וגו'] (שם: ה) ואיד יעלה מן הארץ [וגו'] (שם: ו). מה כתיב אחריו? וייצר י"י אלקים [את האדם] מן האדמה (שם: ז). ואחר כל הענין [הזה הוא אומר, וייצר י"י אלקים את האדם מן האדמה (שם)]? ללמדך שאדם הראשון לבריאה. וכן הוא אומר, אחור וקדם צרתני (תהלים קלט: ה) אחור - שבו גמר את הכל, וקדם - שבו התחיל את הכל. וכיון שבא ליחס את העולם נתנו בראש ועשאו גדול, אלף שלו גדולה, ולעולם האב גדול מן הבן. ואם תאמר, תרח אין לו חלק לעולם הבא, היה גדול מאברהם, [אין] שאלולי תרח לא היה אברהם, ובישר הב"ה לאברהם שיש לו חלק לעולם הבא שנא' ואתה תבא אל אבותיך בשלום (בראשית טו: טו). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 2 | 2 | null | null | יאשיה, דכתי' והיה כעץ שתול על (פלגי) מים (ירמיה יז: ח). חנניא, מישאל, ועזריא, ילדים אשר אין בהם כל מום (דניאל א: ד). והלא שמנה הם? אלא חנניא מישאל ועזריא הואיל ומעלתן שוה, מנאן כאחד. דניאל, די רוח יתירא ביה וג' (שם ו: ד) מלך המשיח, ונחה עליו רוח י"י וג' (ישעיה יא: ב). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 2 | 3 | null | null | (ג) ויבא העיר ולא הוה צריך למימר אלא ותבא העיר, ואת אמר ויבא? אלא מלמד שהיה מהלך אחריה, שלא יפגעו בה אחד מן הבחורים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 3 | 0 | null | null | ותבא אל חמותה ותאמר מי את בתי (רות ג: טז) וכי לא היתה מכירתה? אלא אמרה לה, פנויה את או אשת איש את? אמרה לה, פנויה, ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 4 | 0 | null | null | ותאמר שש השעורים האלה נתן לי (רות ג: יז) א"ר אלכסנדרי, בכל מקום שנכנסו ישראל [לא] יצאו ריקנין. בביזת הים, לא יצאו ריקנים. בביזת סיחון ועוג, לא יצאו ריקנים. בביזת שלשים ואחד מלך, לא יצאו ריקנים. נאמ' ריקם במצרים, והיה כי תלכון לא תלכו ריקם (שמות ג: כא). נאמר ריקם בעבד עברי, וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם (דברים טו: יג). נאמר ריקם בעולי רגלים, לא יראו פני ריקם (שמות כג: טו; שם לד: כ). ונאמר ריקם בצדיקייא אילין, כי אמר אלי אל תבואי ריקם אל חמותך. ולא כריקם שנאמ' ביוצאי מצרים, ולא כריקם שנא' בעבד עברי, ולא כריקם שנא' בעולי רגלים, ולא כריקם שנא' בצדיקייא, אלא כההיא דתנינן, הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 5 | 0 | null | null | ותאמר שבי בתי (רות ג: יח) [ר' חונא] ור' ירמיה [בשם ר' שמואל בר רב יצחק], הצדיקים הן שלהן הן ולאו שלהן לאו, כי לא ישקוט האיש [כי אם כלה הדבר היום]. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 6 | 0 | null | null | ובעז עלה השער וישב שם והנה הגואל עובר אשר דבר בעז (רות ד: א) לאחורי תרעא הוה קאי? אמר ר' שמואל [בר נחמן]. אפי' היה בסוף העולם, הסיטו המקרא והביאו, שלא יהא אותו הצדיק יושב ומצטער בתוך יישובו. אמר ר' ברכייא, כך דרשו שני גדולי עולם, ר' אליעזר ור' יהושע. ר' אליעזר אומר, בעז עשה את שלו, ורות עשתה את שלה, [ונעמי עשתה את שלה]. אמר הב"ה, עלי לעשות את שלי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 6 | 1 | null | null | ויאמר סורה שבה פה [פלוני אלמוני] ר' יהושע בן לוי אמר, פלוני אלמוני היה שמו. ר' שמואל [בר נחמן] אמר, אלם היה (זו) בדברי תורה. אמר, הראשונים לא מתו אלא על ידי שנטלו אותה, ואני הולך ליטול אותה? חס לי. לית אנא מערב זרעיתי. אין אנא מערב פסולת בבני. ולא היה יודע שכבר נתחדשה ההלכה, עמוני (דברים כג: ד) - ולא עמונית. מואבי (שם) - ולא מואבית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 7 | 0 | null | null | ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו (רות ד: ב) אמר ר' אלכסנדרי, מכאן שאין רשות לקטן לישב עד שנתן לו הגדול רשות. א"ר פנחס, מכאן לב"ד של מטה שאין ממנין זקנים בבית המשתאות. א"ר אלעזר בר' יוסי, מכאן לברכת חתנים שתהא בעשרה. א"ר יהודה בן פזי, לא סוף דבר בחור לבתולה אלא אפי' אלמון לאלמנה, עד שתהא בעשרה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 8 | 0 | null | null | ויאמר לגואל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך [מכרה נעמי השבה משדה מואב. ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד היושבים ונגד זקני עמי] אם תגאל גאל (רות ד: ג - ד) לגואל אמר. ואם לא תגאל הגידה לי לבית דין אמר. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 8 | 1 | null | null | ואדעה כי אין זולתך לגאול שלא תאמר יש לי אשה יש לי בנים, הריני כונסה לתוך הבית על מנת שלא להזדקק לה. כיון ששמע הגואל כן, אמר, ואי דהא אזלת רות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 9 | 0 | null | null | ויאמר בעז ביום קנותך השדה [מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת] קנית (רות ד: ה) קניתי כת'. דא מסייעא לההיא דא"ר שמואל [בר נחמן], אלם היה בדברי תורה. [אמר, הראשונים לא מתו אלא על ידי שנטלו אותה, ואני הולך ליטול אותה? חס לי, לית אנא מערב זרעיתי. אין אנא מערב פסולת בבני. ולא היה יודע שכבר נתחדשה ההלכה, עמוני (דברים כג: ד) - ולא עמונית. מואבי (שם) - ולא מואבית]. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 10 | 0 | null | null | וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה (רות ד: ז) ר' חנניא בר פפא פתר קרא בישראל. לשעבר היו משגיחין על הגאולה, זה אלי ואנוהו (שמות טו: ב) ועכשיו על התמורה, וימירו את כבודם [בתבנית שור אוכל עשב] (תהלים קו: כ), אין לך מנוול משור בשעה שהוא אוכל עשב. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 10 | 1 | null | null | [שלף איש נעלו ונתן לרעהו] חזרו להיות קונין בסנדל, דכתיב שלף איש נעלו ונתן לרעהו. חזרו להיות קונין בקציצה. מהו דין קציצה? אמ' ר' יוסי בר אבין, כל מי שמוכר אחוזתו לגוי, היו קרוביו מביאין חביות מלאות קליות ואגוזים ומשברין אותן לפני התינוקות. והתינוקות מלקטין ואומרין, נקצץ פלוני מאחוזתו. החזירה היו אומרים, חזר פלוני לאחוזתו. וכל מי שנושא אשה שאינה הוגנת לו, היו הקרובים מביאים חביות מלאות [קליות ואגוזים ומשברין אותו לפני התינוקות]. והתינוקות מלקטין ואומרין, נקצץ פלוני ממשפחתו. גרשה היו אומרים, חזר פלו' למשפחתו. חזרו להיות קונין בכסף ובשטר ובחזקה, ושלשתן בכתוב אחד. שדות בכסף יקנו (ירמיה לב: מד), הרי בכסף. וכתוב בספר וחתום (שם), הרי בשטר. והעד עדים (שם), אלו עידי חזקה. ר' אסי אמר, אין כסף נקנה בפחות משוה פרוטה, ואין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. מילתא דר' אסי פליג אדר' חנינא, כל שקלים שבתורה סלעים, ובנביאים ליטרין, ובכתובים קנטרין. [אמ"ר יודן בן פזי,] חוץ משקלי עפרון שהן קנטרין. ולא דמי, הכא כתב כסף, ומה דא"ר חנינא שקלים. ולא כר' אליעזר שהיה אומר, הלוך קונה. וחכמים אומרים, אין הלוך קונה. תני, הילך בשדה בין לארכה בין לרחבה קנה עד מקום שהלך כדברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים, לא קנה עד שיחזיק בכל. הכל מודים במוכר שביל לחבירו, כיון שהלך קנה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 11 | 0 | null | null | ויאמר הגואל לבועז קנה לך וישלוף נעלו (רות ד: ח) נעלו של מי? רב ולוי. חד אמר, נעלו של בעז וחרנה אמר, נעלו של גואל. א"ר שמואל [בר נחמן], מסתברא כמאן דאמר נעלו של בעז, שכן דרך הלוקח להיות נותן ערבון. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 11 | 1 | null | null | ודכוותה: ויתפוש אחיה בשלמה החדשה (מ"א יא: ל). שמלתו של מי? רב ולוי. חד אמר, שמלתו של ירבעם. וחרנה אמר, שמלתו של אחיה. אמר ר' שמואל [בר נחמן], מסתברא כמאן דאמ' שמלתו של אחיה, שכן דרך הצדיקים להיות קורעין בשעה שיש מחלוקת במלכות בית דוד. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 11 | 2 | null | null | ודכוותה: ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע (ש"א טו: כז). מעילו של מי? רב ולוי. חד אמר, כנף מעילו של שאול. וחד אמר, כנף מעילו של שמואל. [אמר ר' שמואל בר נחמן, ומסתברא כמאן דאמר כנף מעילו של שמואל,] שכן דרך הצדיקים להיות קורעין בשעה שאין נטיעתן משובחת. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 11 | 3 | null | null | ודכוותה: ולא עצר (בי) כח ירבעם עוד [בימי אביה ויגפהו י"י וימת] (דהי"ב יג: כ) אמר ר' שמואל [בר נחמן], את סבור ירבעם ניגף, לא ניגף אלא אביה. ולמה ניגף? ר' אבא בר כהנא [אמר], על ידי שהעביר פניהם של ישראל, שנא' הכרת פניהם ענתה בם (ישעיה ג: ט). ר' אמי אמר, ע"י שהעמיד עליהם שומרים שלשה ימים, עד שנשתנו צורת פניהם, דתנינן תמן: אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. ר' תנחומא אמר, על ידי שהרג חמש מאות אלף בחור, ולא דיו אלא שהיה מפשיט עור פניהם כדי שלא יוכרו צורת פניהם לנשיהם. ועליהם ירמיה מקונן, עצמו לי אלמנותיו מחול ימים (ירמיה טו: ח). ר' יוחנן אמר, ע"י שחסרן ברבים שנא' ועמכם עגלי זהב [אשר עשה לכם ירבעם לאלהים] (דהי"ב יג: ח). ריש לקיש [אמר], ע"י שבזה כבוד אחיה השילוני, ויקבצו עליו אנשים ריקים בני בליעל (שם ז), קרא לאחיה השילוני בן בליעל. ורבנן אמרי, ע"י שבאת ע"ז לידו ולא בטלה, הה"ד וירדוף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו [את בית אל ואת בנותיה] (שם: יט) וכתיב וישם את האחד בבית אל (מ"א יב: כט). והרי דברי' קל וחמר, ומה אם [המלך] שהונה את המלך [נגפו הכתוב], הדיוט שהונה את ההדיוט על אחת כמה וכמה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 11 | 4 | null | null | ודכותה: וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו [מאת המלך דבר יום ביומו עד יום מותו] כל ימי חייו (מ"ב כה: כט) (ירמיה נב: לד). ימי חייו של מי? רב ולוי. חד אמר, ימי חייו של יהויכין. וחרינה אמר, ימי חייו של אויל מרודך. א"ר שמואל בר נחמן, מסתברא כמאן דאמר ימי חייו של יהויכין, שמשעה שהקב"ה נותן שלוה לצדיקים, אינו נוטלה מהם אלא הולכת עמהם לגן עדן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 11 | 5 | null | null | ודכותה: וישסף שמואל את אגג [וגו'] (ש"א טו: לג) א"ר [אבא] בר כהנא, חיתך בשרו זיתים זיתים והיה משליך לנעמיות, הה"ד יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות (איוב יח: יג), ביכר בו מיתה. ורבנן אמרי, העמיד ארבעה קונדיסין ומתחו עליהן. והיה צווח ואומר, אכן סר מר המות (ש"א טו: לב), היכן ממיתין את השרים מיתה מרה. ר' יצחק אמר, סירסו, כמה דאת אמר כאשר שכלה נשים [חרבך כן תשכל מנשים] אמך (שם: לג). אמר ר' לוי, אף משה רמזה מן התורה כי ינצו אנשים יחדיו... וקצותה את כפה (דברים כה: יא - יב) וכתיב, זכור את אשר עשה לך עמלק (שם: יז). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 12 | 0 | null | null | ויאמרו כל העם אשר בשער [והזקנים עדים יתן י"י את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה] (רות ד: יא) א"ר יצחק, רחל היתה עיקרו של בית לפיכך, ורחל עקרה (בראשית כט: לא), עיקרה של בית. א"ר ברכייה, רוב מסובין משל לאה היו, לפיכך הוא עושה רחל עקרה. תני ר' שמעון בן יאחי, לפי שנאמרו דברים כנגד רחל, לפיכך נקראו ישראל [על שמה], רחל מבכה על בניה (ירמיה לא: יד). ולא סוף דבר על שמה, אלא על שם בנה, שנא' אולי יחנן י"י צבאות שארית יוסף (עמוס ה: טו). ולא סוף דבר על שם בנה אלא על שם בן בנה, הבן יקיר לי אפרים (ירמיה לא: יט). וכל גדול שבישראל על שם אפרים: ודוד בן איש אפרתי (ש"א יז: יב), וירבעם בן נבט אפרתי (מ"א יא: כו), מחלון וכליון אפרתים (רות א: ב). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 13 | 0 | null | null | ויהי ביתך כבית פרץ [אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן י"י לך מן הנערה הזאת] (רות ד: יב) [אמרו,] כל בנים שעתיד הקב"ה ליתן לך יהיו מן הצדקת הזו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 13 | 1 | null | null | ודכוותה: ויעתר יצחק לי"י לנכח אשתו (בראשית כה: כא). מלמד שהיה יצחק שטוח כאן והיא שטוחה כאן. הוא אומר [כל בנים] שאתה עתיד [ליתן] לי יהיו מן הצדקת הזאת, והיא אומרת כן. ודכוותה: וברך עלי את אלקנה ואת אשתו (ש"א ב: כ). אמ' לו, כל בנים שאת עתיד להוליד יהיו מן הצדקת הזו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 13 | 2 | null | null | [מן הזרע אשר יתן לך י"י מן הנערה הזאת] א"ר תנחומא בשם ר' אבא, ונחיה מאבינו זרע (בראשית יט: לב). בן אין כתיב כאן אלא זרע. אותו זרע שהוא בא ממקום אחר. ואי זה זה? זה מלך המשיח. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 13 | 3 | null | null | ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה (רות ד: יג) א"ר שמעון [בן לקיש], עיקר מיטרון לא היה לה, וגילף לה הב"ה עיקר מיטרון. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 14 | 0 | null | null | ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך י"י [אשר לא השבית לך גואל] היום (רות ד: יד) מה היום הזה שולט ברקיע, כך יהיה זרעך שולט ורודה בישראל. אמר ר' הונא, מברכותיהן של נשים לא נתקעקעה ביצתו של דוד בימי עתליא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 6 | 15 | 0 | null | null | והיה לך למשיב נפש [ולכלכל את שיבתך, כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים] (רות ד: טו) ר' יודן אמר, משבעה ראשי אבות מפורשין להלן, אוצם הששי דוד השביעי (דהי"א ב: טו). ר' נחמיא אמר, משבעה המפורשין כאן: פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בעז (רות ד: יח - כא). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 0 | 0 | null | null | ר' אבא בר כהנא פתח: רגזו ואל תחטאו (תהלים ד: ה) אמר דוד לפני הקב"ה, עד אימתי הם מתרגזים עלי ואומרים, לא פסול משפחה הוא? ולא מרות המואביה הוא? אמרו בלבבכם על משכבכם - אף אתם לא מאסור שתי אחיות אתם? ראו מה עיקרכם ודומו סלה. ואף תמר שלקח יהודה זקני, לא מפסול משפחה הוא אלא בתו של שם בן נח. מה אתם יש לכם יחסים, אף אני יש לי יחסים. ר' יעקב בר אבינא אמר, ארגיז יצרך ואל תחטא. ורבנין אמרין, אכעיס יצרך ולא תחטא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 1 | 0 | null | null | ואלה תולדות פרץ (רות ד: יח) א"ר אבא, כל מקום שנא' אלה פוסל את הראשונים. ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים צדיקים, אף האחרונים צדיקים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 2 | 0 | null | null | תולדות אמר ר' שמואל בר נחמן, כל תולדות שנ' בתורה חסרין בר מתרין, ואלה תולדות השמים והארץ (בראשית ב: ד) והדין. ומה הן חסרין? ר' איבו בשם ר' ראובן, ו"ו. כנגד ששה דברים שניטלו מאדם הראשון: זיוו, וחייו, וקומתו, פירות הארץ, ופירות האילן ומאורות. זיוו, דכת' משנה פניו ותשלחהו (איוב יד: כ). חייו, דכת' כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג: יט). קומתו, ויתחבא האדם ואשתו (שם: ח). אמ' ר' יודן, גיועה קומתו של אדם הראשון ונעשית של מאה אמה. פירות הארץ ופירות האילן, דכת' ארורה האדמה בעבורך (שם: יז). מאורות דכת', וחפרה הלבנה ובושה החמה (ישעיה כד: כג). ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמ' משום ר' שמעון, אע"ג שנתקלקלו המאורות בערב שבת, אבל לא לקו עד מוצאי שבת. ובמוצאי שבת שינה פניו ושלחו, שנ' משנה פניו ותשלחהו (איוב שם). אתייה כרבנן ולא כר' יוסי דאמ', אדם הראשון לא לן כבודו עמו. ובמוצאי שבת נוטל את זיוו ממנו וטרדו מגן עדן, שנ' ויגרש את האדם (בראשית ג: כד). אמ' ר' יהודה בר' סימון, אותה האורה שברא הב"ה ביום הראשון היה צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל באנשי דור המבול ובאנשי דור הפלגה, עמד וגנזה והתקינה לצדיקים לעתיד לבא. ומנין שגנזה? שנ' וימנע מרשעים אורם (איוב לח: טו). ומנין שגנזה לצדיקים לעתיד לבא? שנ' ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום (משלי ד: יח). ר' לוי בר נזירה, ל"ו שעות שימשה האורה, י"ב של ערב שבת וי"ב של לילי שבת, וי"ב של (ליל) שבת. כיון שחטא אדם הראשון מערב שבת, בקש הקב"ה לגנוז אותה האורה וחלק כבוד לשבת, הה"ד ויברך אלקים את יום השביעי (בראשית ב: ג), ברכו באורה. וכיון ששקעה החמה בלילי השבת. והמתינה אותה האורה משמשת, התחילו הכל מקלסין להב"ה, הה"ד תחת כל השמים ישרהו (איוב לז: ג). מפני מה? ואורו על כנפות הארץ (שם). וכיון ששקעה החמה במוצאי שבת, התחיל החשך ממשמש ובא. נתיירא אדם הראשון. אמ', שמא תאמר אך חושך ישופני (תהלים קלט: יא), ואותו שכת' בו הוא ישופך ראש (בראשית ג: טו), בא לנשכני, שנ' אך חשך ישופני (תהלים שם). מה עשה לו הב"ה? אמ' ר' לוי, זימן לו הב"ה שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן את האור ובירך עליה. מה בירך עליה? בורא מאורי האש. איתייה כר' שמואל, דאמ' ר' שמואל, מפני מה מברכין ישראל על הנר במוצאי שבת? מפני שהיא תחלת ברייתו של עולם. ר' הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן, אף במוצאי יום הכפורים מברכין עליו, ששבת כל היום כלו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 2 | 1 | null | null | ד"א: זיוו, וחייו, וקומתו, ופירות הארץ, ופירות האילן, ומאורות חוזרין. זיוו, שנ' ואוהביו כצאת השמש (שופטים ה: לא). חייו, דכת' כימי העץ ימי עמי (ישעיה סה: כב). תני ר' שמעון בן יוחאי, אין עץ אלא תורה, שנ' עץ חיים למחזיקים בה (משלי ג: יח). קומתו, דכת' ואולך אתכם קוממיות (ויקרא כו: יג). תני ר' חייא בקומה זקופה, לא יריאים מכל ברייה. ר' שמעון אומר, מאתים אמה, ר' יהודה אומ' מאה אמה כאדם הראשון. ר' לעזר בר' שמעון, שלש מאות אמה: [קו -] ק' אמה, ממיות - מאתים אמה, הרי שלש מאות אמה. ר' אבהו אמ', תשע מאות אמה. ר' חנינא בשם ר' דוסא, טעמ' דר' אבהו כשקמה הזו עושה בארץ שש מאות שנה והולד יוצא ממעי אמו אמה גדומה, צא וחשוב אמה ומחצה לכל שנה ואת מוצא תשע מאות אמה. פירות הארץ ופירות האילן מנין? דכת' כי זרע השלום הגפן תתן פריה [והארץ תתן את יבולה]. (זכריה ח: יב) מאורות, שנ' והיה אור הלבנה כאור החמה [ואור החמה יהיה שבעתים] (ישעיה ל: כו). ר' ברכיה בשם ר' אבא בא כהנא, אע"פ שנבראו שמים וארץ דברים על מליאתן וחזרו ונתקלקלו, וכולהון אינן חוזרין לתיקונן עד שיבא. בן פרץ, שנ' ואלה תולדות (בן) פרץ מלא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 3 | 0 | null | null | ואלה תולדות פרץ [פרץ] אמ' ר' אבא, כל מי שנכפל שמו יש לו בעולם הזה, ויש לו בעולם הבא. היתיבון ליה: והכת' אלה תולדות תרח תרח (בראשית יא: כז). אמ' להן, אף היא לא נבטלה. דאמ' ר' אבא בשם ר' אבא בר כהנא, אמ' הקב"ה לאברהם, ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (שם טו: טו) - בישרו שיש לאביו חלק לעולם הבא. תקבר בשיבה טובה (שם) - בשרו שישמעאל עשה תשובה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 4 | 0 | null | null | וחצרון הוליד את רם (רות ד: יט) ולא ירחמאל היה מן קדמאי, ובנו חצרון אשר נולד [לו] את ירחמאל ואת רם ואת כלובי (דהי"א ב: ט)? אלא שנשא אשה גויה להתעטר בה, דכתב ותהי אשה [אחרת] לירחמאל ושמה עטרה (שם: כו). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 5 | 0 | null | null | ורם הוליד את עמינדב [ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה ושלמון הוליד את בעז (רות ד: יט - כא) למה שלמה] ושלמון? אלא עד כאן עשו סולמות לנשיאים, מכאן ואילך עשו סולמות למלכים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 6 | 0 | null | null | ר' יצחק פתח: אז אמרתי הנה באתי (תהלים מ: ח). שירה הייתי צריך לומר שבאתי, ואין אז אלא שירה, שנא' אז ישיר משה (שות טו: א). מכלל לא יבא הייתי ובאתי. במגלת ספר כתוב עלי במגלה - אשר צוית לא יבאו בקהל לך (איכה א: י). בספר - לא יבא עמוני ומואבי [בקהל י"י] (דברים כג: ד) ובאתי. ולא דיו שבאתי, אלא במגלה ובספר כתוב עלי. במגלה - פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, [שלמון] בעז, עובד, ישי, דוד (רות ד: יח - כב). בספר - ויאמר [י"י] קום משחהו כי זה הוא (ש"א טז: יב). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 6 | 1 | null | null | ר' חוניא [ור' יעקב בר אבין בשם ר' שמואל בר נחמן] (אומר), כתיב כי שת לי אלקים זרע אחר (בראשית ד: כה), זרע הבא ממקום אחר, ואי זה זה? [זה] מלך המשיח. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 6 | 2 | null | null | ר' ברכייא ור' סימון [בשם ר' נחמיה], למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מעל ראשו. עמד המלך וכל פמליא שלו שם. והיו עוברים ושבים אומרי' מה טיבו של מלך וכל פמליא שלו כאן? אמרו, נפלה מרגלית מעל ראשו. מה עשה? צבר את העפר והביא מכברות וכבר את הצבור הראשון ולא מצאה. והשני, ולא מצאה. ואת השלישי, ומצאה. אמרו, מצא המלך את מרגליתו. כך אמר הקב"ה לאברהם, לך לך (בראשית יב: א) לך הייתי מצפה, מה צורך היה לי ליחס שם, ארפכשד, שלח, רם, עבר, פלג, [רעו, שרוג], נחור, תרח (דהי"א א: כד - כו) לא בשבילך? אברם הוא אברהם (שם: כז) [שנא' בו] ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמיה ט: ח). כך אמ' הקב"ה לדוד, מה צורך היה לי ליחס פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בעז, עובד, ישי (רות שם), לא בשבילך? מצאתי דוד עבדי (תהלים פט: כא). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 7 | 6 | 3 | null | null | תם ונשלם שלב"ע אמן ב"נ ל"כ ול"א ע"י ב"י לא"ו סליקא לה האי מגלתא. לאלהא רבה שבחא ותושבחתא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Alshikh on Torah | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220 | Torat Moshe, Warsaw, 1875 | locked | Public Domain | null | he | true | null | null | null | null | null | null | null | null | 1 | null | null | null | null | null |
|
he | Penei David | http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01917.html | Penei David -- Torat Emet | locked | CC-BY | null | he | true | null | null | null | null | null | null | null | null | null | null | null | null | null | null |