Unnamed: 0
int64 0
42.6k
| bookname
stringclasses 9
values | siman
stringlengths 1
4
| sek
stringlengths 1
1.63k
⌀ | text
stringlengths 2
18.1k
| seif
stringlengths 1
3
| topic
stringlengths 10
32
⌀ |
|---|---|---|---|---|---|---|
42,500 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | י | לא נתבקעו. אפילו נתרככה דמספקא אי הלכתא כמר עוקבא או כשמואל ובמשהו הוי ספיקא דרבנן ולקולא רי"ף. ובס"ב אוסר אפילו לא נתבקעו היינו לאכול החטה בעינייהו. וכשנצאו ג' אי הוי חוקה עיין תס"ה ס"ג ועמ"א | ט | null |
42,501 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | יא | נוהגין לשרוף. ובת' בי"ד סי' קע"ה פי' למעשה דסגי בפדיון מטעם ס"ס אולי הלכתא דסגי בחמץ בפדיון ואולי הלכתא במשהו אינו אוסר בהנאה ע"ש. ועוד העלה דחמץ שנתערבה עם מצה ביבש לכ"ע יש לו תקנה בפדיון ועוד העלה דאין לחלק בין חטה א' או אפילו הרבה בענין שאין ס' לנגדם דאכתי איכא טעמא דאין נמכרת ביוקר עי"ז ע"ש ובסי' קע"ו: | י | null |
42,502 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | יב | בקוע'. ע' באר היטב ס"ק כ"ד ומעתה כי ההיא איתא בת' סי' נ"א והוא בפסח נמצא במים צוננים חטה א' ומאותן מים כבר עשו תבשיל ואפו בו מצות והיה ספק אי החטה בקועה היא והתירו מכח ס"ס דדלמא א"ב ועוד הלא איכא פלוגתא דרבוותא אי מים צוננים אוסרים התבשיל ועוד דהעלה מר' שמואל גאון דאפי' בודאי בקועה יש להתיר ואף שכ' הש"ע ויש מי שאוסר בתוך הפסח הלא סברא זו לא מצינו להדיא אלא מחמת שנתקשה כן דברי הטור אהדדי וכדי לישבו מחלק בין נמצא בפסח לקודם לו אך הגאון מתרץ תמיהות הטור בפי' מרווח מעת' כשהמים צוננים אפי' בקועה ואפילו בפסח שרי דאין החטה נ"ט וע' בת' ראש יוסף ובח"י: | יב | null |
42,503 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | יג | מותר. המ"א מפרש היינו בחמץ מועט וס' במים כנגדו ודע דלבוש האריך להתיר בצונן בשם חכמים וזקנים גדולים בשם מהרי"ל מפראג אבל מהר"ש מאוסטרהא כתב למהר"ם מלובלין לאיסור וכן נוהגין דלא כט"ז ע"ש: | יב | null |
42,504 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | יד | וירדו המים עיין ת' בית יהודה סי' י"ד: | יג | null |
42,505 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסח | א | מחצות. שהוא זמן שחיטת הפסח ואע"ג דהשתא ליכא פסח מ"מ הוי דבר שבמנין משא"כ בגילוי י"ד סי' קט"ו רא"ש. והא דל"ג בכ"י משום הקרבת תמידין לפי שהוא קרבן ציבור ורש"י כת' טעם שלא ישהא ביעור חמץ ונ"מ ע"פ שחל בשבת ח"י: | א | null |
42,506 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסח | ב | משמתין כ"ש שמכין אותו מכות מרדות שהוא קיל משמת' ע' כתובות נ"ה וקידושין ע' וא"ע סי' ת' וכן אין רואה סי' ברכה מאותו מלאכה עסי' רנ"א ס"ב: | א | null |
42,507 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסח | ג | אין עושין. ובירושלים נהגו שלא לעשות. ופשיטא דאם חל בשבת דמותר בע"ש ת' נ"ב ס"ז: | ג | null |
42,508 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסח | ד | למקום. בני ח"ל הבאים לא"י אי שרי לבני א"י לעשות להם מלאכה בצנעה ע' ת' ז"א סי' ט' וסי' יו"ד וכן אי כהן מא"י רשאי לעלות להם לדוכן בי"ט שני ע"ש סי' י"א: | ד | null |
42,509 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסח | ה | שהלך לשם. בן ח"ל שבא לדור בא"י ולא איתדרי ליה וקודם הגיע רגל א' דעתו לחזור אי חייב לעשות י"ט שני ע"ש ת' ז"א סי' י"ב. ומהריב"ל ח"ג סי' צ"ג ועי"ד סי' רי"ד. והקשה הרא"ש במ"נ אי טועין וסבורים שאסור הא קי"ל שאומרים מותרים אתם ואי האיסור משום גדר מאי ארי' ע"פ אפי' כל השנה ע"ש דהוי כנדר ע' י"ד סי' רי"ד וניחא ליה ביודעין שמותר אלא נ"מ להבאים ממקומות אחרים דצריכים לנהוג חומרא מקום שהלכו לשם ופר"ח ס"ל לדוחק ע"ש. ומ"מ תי' דמנהג שנהגו משום גדר כגון הכא דבניהם אינם רשאים לשנות מנהגם ובשאר ימות השנה רשאים לשנות וע' תו' פסחים דף ך"א. ובענין סברא זו נ"ל המלקט לתרץ קושיות פר"ח דקשה לי' דברי ש"ע אהדדי דבי"ד סי' רכ"ח כתב דאם היה בהסכמת גדר לרבים או סייג כו' אין להתיר כו' וכתב עוד אבל דבר ידוע שהוא מותר והחמיר בו לסייג אין מתירין ממילא ומפרש דע"י חרטה ודאי דמתירין ע"ש אמנם האמת יורה דרכו אחרי דמצינו בש"ס הנ"ל בבישן נהגו דלא הוי אזלו מצור לצידון במעלי שבת' אתו בצייהו א"ל אבהתן אפשר להו אנן כו' א"ל כבר קבלו אבותיכם שמע בני מוסר אביך כו' וכ"כ הר"ן להדיה דבר שנהגו אבות לאיסור ובניהם סברו שמן הדין הוא אסור לגלות לו' שאינו אלא משום סייג ולפי"ד בדיוקא כתב לשון עבר דאם היה בהסכמה גדר לרבים או סייג והא דאבות קבלו עליהם עתה קמו בניהם תחתם לאיסור דאל תטוש גו' ואין להתיר כלל משא"כ דבר שידוע שמותר והחמיר בו עצמו לסייג כלו' הוא בעצמו לבד החמיר כו' הוי נדר ומתירין ע"י פתח וחרטה וק"ל: | ד | null |
42,510 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסח | ו | שלא לעשות ולפ"ז במקום שנהגו לעשות מותר להתחיל בי"ד ולגמור עד חצות ח"י: | ה | null |
42,511 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסח | ז | לצורך. מכ"ש כשאין לו לאכול ש"ס: | ה | null |
42,512 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעב | א | יקום. דאר"ע מימי לא הגיע עת לעמוד בבה"מ חוץ מע"פ כו': | א | null |
42,513 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעב | ב | שלא. וכ"ה ברמב"ם חוטפין מצה זה מזה כדי שיראו התינוקות וישאלו וכת' ח"י אפשר מזה המנהג שמניחין התינוקות לחטוף אפיקומן: | א | null |
42,514 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעב | ג | עד שתחשך. דכוס זה הוא מד' כוסות הצריכים לשתות בלילה ובמהרי"ל דטיבול ואמירת ההגדה צריך לילה ואולי לא יאריך בקידוש. וט"ז כת' דמצות אכילת מצה היא בכלל קידוש דבשביל' באה ע"ש: | א | null |
42,515 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעב | ד | ישב. עיין ת' בי"ד סי' רנ"ה: | ב | null |
42,516 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעב | ה | ולא על ימינו. שמא יקדים קנה לושט: | ג | null |
42,517 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעב | ו | א"צ. לפי שמשועבדת לבעלה ר"ן ולפ"ז אלמנה גרושה צריכ' אמנם לפי סברתו אפי' חשובה א"צ דאף שיושבת בקתדרה מוזגת כוס כולי. אלא הטעם בשם הר"ר מנוח דמפרש שא"צ להתעסק בצורכי בית ושמש שאני לפי שהקונה ע"ע כקונה כולי ע"ש והעיקר כמ"ש בשאלתות דלא דרכייהו דנשים למזגה ומעתה כל הנשים פטורות: | ד | null |
42,518 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעב | ז | אפי'. הרא"ש הוכיח כן מקושית ר"י דאמר תלמוד אין צריך הסיבה אברייתא כולי ושני בשוליה דנגרא ולא תי' באינו רבו מובהק. והקשה הט"ז הלא עכ"פ לישני דאיירי בנטילת רשות אעפ"י דאין חייב הרב ליתן רשות ועיין פר"ח ועיין באר היטב ס"ק ל': | ה | null |
42,519 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעב | ח | א"צ. מלשון רמב"ם משמע דאסור. וכתבו המ"א וט"ז דכל שא"צ ומסיב נקרא הדיוט והב"ח כתב דצריך ליישב בדבר: | ה | null |
42,520 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעב | ט | חשוב דהא עלי התחייב לשמואל כמורה הלכה בפ"ר: | ה | null |
42,521 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעג | א | ושני תבשילין. ובטור סיים דאפילו חל פסח במ"ש וע' באר הטיב פ"ק ו' וע' בלקוטי ח' ז"א סי' כ"ב דהקשה דברי טור אהדדי: | ד | null |
42,522 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעג | ב | שמבינים הנשים. באמת אין הנשים חייבים באמירת ההגדה שהיא מ"ע שהז"ג אף שהיו באותו נס דטעם זה לא שייך במצוה דאורייתא ולא יהא אלא סוכה אף שהם היו גם כן מכוסים בענן. אלא חיובא דידן הוא להגיד להם ניסים ונפלאות ה' ע' ת' בי"ד סימן רנ"ג: | ו | null |
42,523 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעה | א | ומניחים. עיין באר היטב והוא כדעת מקובלים עיין ת' ביו"ד סימן ר"נ רי"ו: | ז | null |
42,524 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תעו | א | שלא לאכול. אם שכח לצלות זרוע בע"פ לסדר העלה בת' בית יהודה סימן נ"א דיצלנו בלילה ויאכלנו ביום ע"ש באריכות: | א | null |
42,525 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תפט | א | מונה והולך. אם אמר היום ארבעים חסר אחד לעומר יצא עיין ת' פ"ה סימן יו"ד: | א | null |
42,526 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תפט | ב | ברכה ואם כתב ביום ההוא ימי הספירה שכ' היום כך וכך ימים ושבועות לעומר אין יוצא י"ח דלאו כדיבור דמי עיין ת' מ"ש סימן כ' ואם היה אונן בלילה סופר אחר הקבורה בלי ברכה ולילה שלאחריו פשיטא דמברך ת' דבר משה סימן ל"ג ובי"ד סי' רכ"ח וי"א סי' תקל"א: | ח | null |
42,527 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצ | א | שור. עמ"ש סי' תרפ"ד: | א | null |
42,528 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצ | ב | הזה וכשאומר בשמיני עצרת חג הסוכות אלא ברכה מעין ז' שמע מש"ץ יצא וסגי בברכת חג סתם תשובת בית יהודה סי' ד': | ג | null |
42,529 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצ | ג | ובמוסף אומר מי שהתפלל מוסף של שבת בשבת חה"מ והזכיר מעין המאורע בעבודה העלה בתשוב' א"י סי' י"ג דיוצא בה וכ"ה במ"מ סי' תרע"ט דאם בשחרית של שבת חה"מ התפלל אתה בחרתנו והזכיר של שבת א"צ להחזיר. והא ודאי דלא חתם בשל שבת איירי דאל"ה מאי רבותא. וע' ש"ע סי' רס"ח וא"ל הלא לא הזכיר קרבנות מוסף ע"ד ונשלמה פרים כולי דכבר יצא במה שקראו בתורה אלא נתקנה משום שהוא יום שחייב בד' תפילות כשנתחלפה תפלה זו בזו יצא: | ט | null |
42,530 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצג | א | נוהגין בש"ל ותניא כתבו הטעם דמשפט רשעים בגיהנם י"ב חודש ור"י ב"נ אומר מפסח ועד עצרת. ובס' אדם וחוה הטעם לפי שהם ימי דין כי העומר בא מן השעורים ומטעם זה נהג מהרי"ל שלא לגלח עד ערב שבועות: | א | null |
42,531 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצג | ב | מותר. אבל בעל ברית אסור לו להסתפר תוך שלשים תשובת מהרי"ץ ומהר"ם וע' תשובת מ"ש סימן כ"ו: | ב | null |
42,532 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצד | א | ומוציאין בכמה מקומות נהגו להתפלל ביום א' בשבועות בבה"כ כותיקין. ויהיו עכ"פ נזהרים שלא להוציא ס"ת להיות אין הציבור אח"כ רשאים להוציא פ"א ע' הטעם בכה"ג סי' קמ"ד: ובס' משפטי שמואל סי' ג': | א | null |
42,533 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצה | א | החמירו. עיין תשובת בי"ד סימן רע"ג: | ד | null |
42,534 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצח | א | מותרות עיין ת' ב"ב בית ועד ת' כ"ו דהקשה אי חיישינן לקולא מאי אריא י"ט ב' ועיין בב"י סי' תקע"ו ועוד מתמיה על אלו מציאות דקאמר אפילו הביאם: | ג | null |
42,535 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצח | ב | יכולים במקום ששוחטין אצל העכו"ם וישראל קונים מהם בשר אוסר בתשובת שב יעקב לשחוט בהמה גוי בי"ט אא"כ קנה מגוף הבהמה דבר מה מעי"ט ויקנו לישראל חלק בגופם. וא"ל מש"ע שכ' דהתם לא אסרינן כ"א מדין מוקצה אבל לא לענין לשחטה בי"ט ועמ"ש לענין דין בכור להפקיע ע"י מכירה לגוי: | יא | null |
42,536 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצח | ג | מבע"י והזמנ' בפה סגי דהטעם דבעינן דקר נעיץ אינו אלא משום הכנה וכ"כ הגהות אשר"י עיין בי"ד סימן כ"ח ות' א"י סימן י"א ות' דבר משה סימן ל"ה: | יד | null |
42,537 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תצח | ד | בי"ט ע' מ"ש י"ד סי' כ"ח: | יח | null |
42,538 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תק | א | בביתו. עיין בס' אליה רבה שמתרץ כל תמיהת האחרונים על מה שהקשה הטור על רשב"א דפסק להתיר בביתו וכן מפקפקים על דין זה. והוא העלה דמצא בס' ע"ק לרשב"א להדיא לאסור ושהם טעו בדברי הטור: | ב | null |
42,539 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקא | א | להשבר. אבל בכלי אפילו נשבר בי"ט מותר דכלי עשויה להשבר אבל למאן דאוסר בנולד ג"ו אסור עיין בס' אליה רבה: | א | null |
42,540 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקה | א | נבלע והרשב"ם סי' רס"ה מיאן בהיתר הזה ע"ש: | א | null |
42,541 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקיא | א | ידיו. עיין ת' ביו"ד סימן ר"נ ופשיטא דאשה מותרת לרחוץ עצמה כדרכ' בחול ע"מ ללבוש לבנים בצונן ובחמין שהוחמו מערב יו"ט נמי מותרת בקצת אברים ואפשר אפילו נמי בהוחמו בי"ט אך תזהר שלא תביא לידי סחיטה ועיין ט"ז סימן שפ"א ס"ק ב' ות' ס"ח סימן מ"ו ותשובת משאת בנימין: | ב | null |
42,542 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקיא | ב | דמוליד. ובת' נ"ב סימן ד' למד זכות על מה שנוהגין היתר למזוג יין במי ורדים בשבת. שתיית טוטין בי"ט התירו בתשובת בית יהודה סי"ח: | ד | null |
42,543 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקיג | א | מותרות. ולא גזרינן במלתא דלא שכיחא רשב"ם סימן תקל"ט: | ז | null |
42,544 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקטו | א | במחובר. עכו"ם שהביא ענבים מחוץ לתחום טוב ליזהר שלא לדרכם עד שימתין בכדי שיעשו הרא"ף: | א | null |
42,545 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקטו | ב | לעצמו. ולולב שקצצו עכו"ם בי"ט אסור תשוב' הריב"ש סי' רס"א: | ב | null |
42,546 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקטו | ג | השרוי ועיין סימן תצ"ח ס"ג: | ז | null |
42,547 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקיז | א | טחני ליה. עיין ת' ד"מ סי' ל"ד הנה הרב איתא בת' סי' י"ב הביא דמצא כתב דאסור ליקח סולת מעכו"ם בי"ט דשמא נטחן היום. ואע"ג דבישראל א"א כ"א מדרבנן אפ"ה אסור דהוי דשיל"מ ועיין סי' תקי"ג. ואף שיש לפקפק דשאני ביצה שהי' שלו ע"ש ועוד כתב דאפי' את"ל דאסור משום דשיל"מ אכתי יש לומר דבי"ט שני מותר משום דהוי תרי דרבנן וע"ש ובש"ע ריש סי' תקט"ז וט"ז אי ידעינן בודאי שנטחן בי"ט א': | א | null |
42,548 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקכו | א | בתוך שלשים. וכן ביום שלשים מכיון שא"א יודעים אי כלו חדשיו הר"י הלבן כ' להתיר דרוב נשים יולדת ולד קימ'. ובת' ד"מ סימן ל"ג מתיר באופן שנגמרו שערו וצפרניו דוקא ע"ש: | ט | null |
42,549 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקכח | א | בתנאי. ופשיטא דאין מברך עליו דהאיך מצי למימר אם היום קודש ומחר חול א"צ כו' א"כ ודאי דהברכה היא לבטלה עיין ת' שמואל גאון סי' ל"ב דסיים מטעם זה טוב לסמוך על עירוב שעשה חבירו ע"ש: | ב | null |
42,550 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקלט | א | ימכור ביום השוק והרב מוהרי"ק מתיר למכור אם שכיחים יותר קונים ביום השוק שבתוך המועד ע' תשובת בי"ד סי' ש"ז וש"ח דינים המסתעפים מזה באריכות: | ה | null |
42,551 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקמח | א | ועבדיו. אבל אחרים המושכרים למלאכתו אסור בביתו ועיין ש"ע י"ד סימן שע"ט ות' בי"ד סימן תקי"ח: | ו | null |
42,552 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקנט | א | לפי שי"ט. ואם גם המילה היא שלא בזמנה ונדחה עד אחר השבת (עי"ד סימן רס"ו) אי גם כן אינו משלים או נימא דוקא כשנימול לשמונה נדחה ט"ב משא"כ כשנדחה ולאו זמנה הוא הנה הטור כת' דוקא כשנדחה ט"ב היה מיקל והביא ראיה לזה ממאמר ראב"צ של"א סתם והתענינו בט"ב ולא השלמנו: אך האמת היא די"ט שלהם היה ביו"ד בו ועיין רש"י עירובין מ"א. ועיין ת' מוהר"ש הלוי סימן ב' ומוהר"ם מלובלין סי' צ"ח וא"כ כשאינו נדחה ודאי דמחוייבי' להתענות. עיין בת' פ"ח ח"ב סי' ח' דהעלה לדינא דמחוייבים להתענות וכ"כ הר"מ מרקנאטי סי' נ"ג שכת' להדיא יולדת ביום ח' ללידתה פטורה מלהתענות בצ"ג משא"כ אבי הבן והסנדיק מכ"ש כשהמילה בעצמה נדחית ע"ש: | ט | null |
42,553 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקסו | א | ויש נוהגים. ע"כ ל"פ אלא כשכל הציבור מתענין משא"כ קהל שקבלו עליהם להתענות בה"ב עשרה מהם כל השנה. ודאי דל"א עננו בקול רק ולא יוציאו ס"ת לעצמן משום לא תתגודדו ת' ז"א סי' מ"ד: | ב | null |
42,554 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקסח | א | משלים. בת' פ"ה ח"ב סי' ט' העלה מי שטעה ולא ידע שיום זה הוא ט"ב ואכל דיש לו להתענות יום עשירי וינהג בו חמשה ענויים אפס לא יבטל מצות ציצית ותפילין אף שכ' מ"א דמי שלא התענה י' בטבת אין לו תקנה. דשא"ה הואיל ומן הראוי להתענות תשיעי ועשירי ע"ש. וע' ת' נ"ב סי' י' דמסיק במי שקיבל התענית עד ששנה פרק ושכח ובירך על פת וקודם שבלעה זכר מהתענית יבלע ולא דמי למש"כ בפ"ה דתרומות דיפלוט ע"ש הואיל ויש כאן חשש ברכה לבטלה: | א | null |
42,555 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקסח | ב | יום זה. בסי' תקנ"ב מקיל ע"ש וע' בת' בי"ד סי' שמ"ד שמביא ל' הראב"ד וז"ל ומיהו מי שקיבל ב' וה' כל השנה אינו לוה. לפי שלצער עצמו צער גדול נתכוין עכ"ל מעתה ב' וה' פעם אחת כו'. וכן מסיק שם ומיהו היכא דחל ט"ב יום ג' דהוי צער מופלג טובא בזה כ"ע מודים דמותר ע"ש: | ב | null |
42,556 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקסט | א | לא ישלימו עבה"ט ס"ק י"ב וע' ת' פ"ה ח"ב סי' ד' דכ' איך שאירע מעשה בירושלים שנענו אחר חצות ואפ"ה אמרו הלל הגדול. ודקדקו כן מת' רשב"א סי' תל"ג ע"ש וכן היו קורין ויחל במנחה ע"ש שהעידו כך הרבה זקנים: | א | null |
42,557 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקע | א | חייב לצום. ולענין קריאת ויחל ואמירת עננו ע' ח' הרשב"ש סי' תר"ה: | א | null |
42,558 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקע | ב | כיון. בת' פ"ה ח"ג נשאל מי שאסר עצמו בנדר הדלקת נר חנוכה או קריאת מגילה אין חייל נדרו. ומתמה הרב על השואל הלא הלכתא מרווחת היא וע' י"ד סי' רל"ט לענין שבועה ומכ"ש נדר דחייל ואפשר דטעה ממ"ש שם רט"ו דשבועה חייל אדברי סופרים ומשמעות שם דנדר גרע טפי אך כד נעיין שפיר נראה איך המחבר סמך עצמו אב"י שהסכים לרמב"ן דקבלות בלשון נדר חייל ודלא כמהר"ם ז"ל דס"ל דבשל סופרים אינה חלה משום דדבריהם צריכים חיזוק ע"ש: | ג | null |
42,559 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקעג | א | אין לו להתענות. חתן אינו מתענה יא"צ בז' ימי המשתה כיון דלא קבלו עליו בנדר דהרי עלי ת' ד"מ סי' מ"א: | א | null |
42,560 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקעז | א | מתריעין. וכת' גשמים אין מתריעין עיין ת' הרשב"א סי' קע"ג: | א | null |
42,561 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקפא | א | יכולים לאכול. ע' ת' בי"ד סי' שמ"ד דהעלה דאין המילה דוחה תענית חוב ואפי' תענית אסתר וער"ה אבל בה"ב אחר הפסח והחג ויו"ד ימי תשובה. ואצ"ל תענית בכור בע"פ וכן היא"צ לבעל ברית וסנדק נדחו ומסיק עוד שכיון שמצוה עליו לאכול אסור לו להתענות ובפרט יא"צ דאין לו זכר כלל בש"ס אלא דצריך התרה דכיון שאינה אלא משום מנהג. וכן מסיק דאין לבעל ברית לומר פיוטים ותחינות עם הצבור וע' בת' מהרש"ל: | ב | null |
42,562 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקפא | ב | בער"ה ע' הטעם בלבוש וט"ז. ובת' א"ח סי' י"ז הטעם משום דהוי כדבר תדירי ולא שייך שוב לומר שהחיינו דמה לי אם המצות דאורייתא או דרבנן: | ג | null |
42,563 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקפא | ג | נוהגין ומדינא דש"ס ז"א כ"א בת"צ ע' ש"ס מ"ק: | ד | null |
42,564 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקפב | א | תכתב. עיין ת' ז"א סי' ר"ו: | ט | null |
42,565 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקפד | א | אפילו. בה"כ נשרף ולא נשאר בה מקום להשתמר הס"ת והוכרחו להצניעם במקום ובמדור א'. וכל פעם ביום הכניסה הביאו הס"ת בבוקר קודם התפלה לבית שמתפללין בו. וקם צורבא מרבנן והורה שלא יביאו עוד בבוקר אלא דוקא בשעת הקריאה ילכו שם מחשובי הקהל להביא' ובת' בי"ד סי' מ"ד רצה להליץ בעדו ויסודו בנוי לתלפיות מדברי רבינו ירוחם ז"ל הביאו מרן בב"י סי' קמ"ד ע"ש אך המחבר שדא ביה נרגא והביא ראיות הרבה להביאו בבוקר וכן הסכים הרב מוהר"ח שבתי ז"ל: | ג | null |
42,566 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקפה | א | שכר. עיין ת' כה"ג סימן י"ז דהליץ בכמה טעמים שונים דמותר ליתן שכר מדינא: | ה | null |
42,567 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקפח | א | הרב בעל א"י בת' י"ד מקיים מנהג ותיקון שמאספין ותוקעים למ"ר קולות כשהשמש יצא על הארץ ובברכה וחוזרין ותוקעין בברכה ושהחיינו להוציא מי שלא שמע דלא כחכמי החולקים ע"ש דס"ל כיון שיוצאים בל' קולות הוי להו כתקיעות מיושב וא"ל שיתפללו קודם לזה ביחידית זה א"א דהלא הם תוקעין אחלר נץ החמה ובע"כ יתפללו בלילה ע"ש: | א | null |
42,568 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקצא | א | בברכות ע' ט"ז ומהר"י באסן בת' סי' א' העלה דיש לשניהם על מה שיסמכו: | ז | null |
42,569 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תקצז | א | כל ימיו ואם חלם ביום ע"ל סי' רפ"א ברמ"א ות' ד"מ סי' מ"ג: | ג | null |
42,570 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תר | א | ביום ב'. הא דאין תוקעין בשבת היינו משום גזירה דרב' מעתה אם עבר ותקע וברך זמן אי נימא דלא יברך שוב זמן בב' א"ד הואיל ועבר אאיסור דבריהם אין במעשיו כלום וחוזר ומברך. ע' ת' פ"ה ח"ב סי"ד העלה פלפול ארוך אי נימא במידי דרבנן אי עביד לא מהני וע"ל סי' של"ט ובח"מ סי' ר"ח ובהגהות מרדכי בשבועות והביאו מהר"ם בהג"ה לי"ד סי' ר"ל ובת' מהרשד"ם לי"ד סי' קט"ו עד כי העלה המחבר הנ"ל דעכ"פ מידי ספיקא לא נפיק וקי"ל ספק ברכות להקל והמעיין בדברי מהרי"ט דכ' הא בדברי תורה לא מהני היינו אם אפשר לתקן הלאו בהא דלא מהני מעשיו משא"כ אי כבר נעשה המעשה והאיסור במקומו עומד וכן הדין נמי בלולב ופשוט הוא: | ג | null |
42,571 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרב | א | מרבים בתפלות. ויחיד א"א י"ג מדות. מטעם דאר"י מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ כו' ולכך א"א כ"א בציבור ת' רשב"ם סי' קצ"א: | א | null |
42,572 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרו | א | מבטל שבעה. ועיין תשב"ץ סי' תקמ"ח: | ד | null |
42,573 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרז | א | להתודות מ"ש שא"א עזי פנים הוא ע"פ מ"ש בר"ח דף קמ"ד המתפלל בר"ה וביה"כ בלא תשובה הוי עז פנים שמבקש ברכה חיים ורפואה ואיננו בוש מחטאיו ומ"ש קשה עורף דאפשר שאין עושים תשובה בטענה שאנוסים הם מחמת יצרם וזהו מאמר צדיקים אנחנו לז"א שא"א ק"ע דאף שברא יצה"ר ברא נמי תורה תבלין וכן אמרו בושת פנים לגן עדן דבהכרח יעשה תשובה. סרנו ממצותיך ווידוי על מ"ע ועיין בהשמטות לת' בי"ד מסי' תקי"ט עד תקצ"א ועיין מ"ש ב"ה ס"ק א' ב' של"ה וכן הוא בש"ס ופירש"י עם חשיכה לאחר אכיל' שמא תטרף דעתו מחמת שכרות ודבר קלקלה של חטא. ועיין רמב"ם פ"ב בהל' תשובה. ורמב"ן ס"ל ומפרש לאחר שיאכל קודם שיקבל עליו יה"כ כדי שיכנס בו בתשובה. ולדעת רש"י ורמב"ם פי' לאחר שקיבל עליו התעני' ומשמעות תו' כרמב"ן וכ"כ מהר"ם חביב מנהגי ירושלים וכדומה לזה כ' מהר"ש הלוי ועיין לקוטי מטה אשר דף ק"מ: | א | null |
42,574 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תריג | א | יכול לעבור ובתשובת הרשב"א סימן קס"ד חוכך להתיר רכיבה בכה"ג ע"ש פלפול נחמד: | ה | null |
42,575 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תריז | א | לוחשין לה הקשה מוהר"ש דאנסאן מ"ש מבשר הקודש וחזיר דמאכילין לה מיד ותי' בלקוטי מ"א דשאני יה"כ דיש היתר לאסורו ואולי תמתין ותאכל בהיתר משא"כ בשר קודש וחזיר דתקיף יצרה ולא תקרר דעתה וראיה מאשתו נדה דמותר להתייחד עמה. וכן אומרים לה תמתין עד הלילה והלבוש כתב דבאמת בדבר איסור נמי לוחשין לה דלא כמשמעות רמב"ם. אבל הרב הנ"ל השיג דליתא ממעשה דאלישע דכשהיתה אמו מעובר' עברה על בתי עכו"ם והריחה ונתנו לה והיה מפעפע בכריסה כו' ול"ק דלחשי לה ע"ש: | ב | null |
42,576 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תריט | א | בניגונים. ע' ת' בי"ד סימן תצ"א: | א | null |
42,577 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרכג | א | ובא לציון כדי להתפלל מתוך דברי תורה תשובת מהרשב"ש סי' קי"ד | א | null |
42,578 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרלט | א | יצא. ע' אחרונים וכתב ז"א סי' קע"ה אנחנו נהגנו כרשב"א דבזמן גשמים לא אכלנו בסוכה בליל א' אבל למאן דבעי כזית לכל סעודה ודאי דבעי נמי סוכה: | ג | null |
42,579 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרמד | א | וגומרים ההלל. כתב מהרא"ש דאין גומרין הלל בחה"מ ש"פ כיון דביום ז' א"ג מטעם מעשה ידי טבעו כו' ולא יהא חה"מ חמור מי"ט ובש"ס עירובין הטעם לחלק לפי שחלוקין בקרבנות וע' בתשו' רשב"א. ות' בית יעקב סי' צ"ד השיב ודאי עיקר טעמא כמהרא"ש וסוגיא דש"ס הכי הוא דא"כ מ"ש חה"מ ש"פ דגמרינן הלא נמי חמור הוא מי"ט והוא ז' ש"פ דמה לי אם הוא קרוב לו בזמן או לאו ושני דעוד טעמא אחרינא בו: | א | null |
42,580 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרמה | א | פסול. מעשה שאכלו עכברים בעלין אמצעי והכשרנוהו דאינו אלא נקב בעלמא ואין להוסיף על הפסולין וכן אם נחלקה התיומת קצת ונקטם ראש עלה מא' מהם דכשר תשו' בית דוד סי' תל"ד: | ו | null |
42,581 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרמט | א | לכם ע' תרמ"ט ס"ג ובמ"ש שם: | ב | null |
42,582 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרנא | א | בדרך אחר ע' בת' ב"ד סי' תנ"ד: | א | null |
42,583 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרנא | ב | וכן ינענע ודע דגם בניענוע של הלל ארבעה מינים מעכבים זה את זה ח' ז"א סי' נ"ב: | ח | null |
42,584 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרנח | א | אינו נוטל משום שמא יעבירנו ומאי דלא חשיב הזאה וכן אין מטבילים כלים ע' ת' בית יעקב סי' ע"ח: | ב | null |
42,585 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרנח | ב | ריחא ע' ת' בי"ד סי' תנ"ד: | ב | null |
42,586 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרנח | ג | דבעינן לכם. ובת' מ"מ סי' ב' נשאל מ"ש מהמקדש אשה בטבעת שאול דמקודשת וא"ל לדעת הרא"ש ז"ל דכיון דאמר השאילני לקדש בו אנן סהדי דגמר ליתנו לו בל' המועיל ומסתמא במתנה גמורה שאלו ע"מ להחזיר ע' א"ע סי' כ"ח וכיון שכן בלולב נמי הכי דהשאילו באופן שיצא בו ולא ממעטינן שאול אלא בסתם דומיא דשואל טבעת סתם דל"א ואקדש בו ה"נ דל"א ואצא בו. ותי' הר' הנ"ל דל"ד דודאי לאו למימרא ודשאלו לקדש גמור מקני ליה לגמרי דא"כ אם נאנס א"ח לשלם וזהו ליתא וע' ברא"ש אלא אמרי' כיון דאמר לקדש בו אקניה בה שוה פרוטה דמתנה גמורה או להחזיר אבל לא עקר שמו ממנו מעתה עכ"פ מקודשת משא"כ בלולב דבעינן כולה שלו ע"ש: | ג | null |
42,587 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרס | א | אינו מקיף. ר"ל אינו מחויב להקיף ע' ת' בית יהודה סי' ח' | ב | null |
42,588 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרסח | א | ואם הוא שבת. פשוט הוא בח"ל קורין למנחה וזאת הברכה ובא"י קורין בראשית וע' ת' כנה"ג סי' ו' וסי' ז' באריכות טעם לדבר: | ב | null |
42,589 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרעב | א | לא מאחרים. עיין באר היטב ס"ק ב' מ"ש במ"א. ובשב יעקב סימן כ"ב העלה עוד טעם לפי שערבית זמן כל הלילה ולא חיישינן לשכחה ועוד הלא חזינן דאפילו בביה"כ שעדיין זמן גדול מדליקין קודם ערבית ע"ש אך הגאון הנ"ל שדא ביה נרגא ושלשה טעמים נפלאים ממנו. וכיון דזמן ק"ש והדלקה באים כאחד ודאי דיש להקדים ק"ש שהוא דאורייתא ועוד שהוא תדיר קודם ועיין סימן תרפ"ד דאפילו במילי דרבנן תדיר קודם ול"ד דהא דסי' תרע"ח דנ"ח קודם לקידוש היום היינו משום דאפשר בפת. ועיין ע"ש דדוחה כל הטעמים ברוח מעתה ודאי דמתפלל קודם הדלקה ע"ש: | א | null |
42,590 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרעו | א | כדי להפנות ע' באר היטב ס"ק ד' וע' ת' ת"ח סימן מ' וע' בספר דרך ימין דראוי לנהוג כבני רינוס וע' בתרומות הדשן: | ה | null |
42,591 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרעז | א | אצל אביו. עיין ת' בי"ד סימן תרע"ג: | א | null |
42,592 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרעט | א | נר שבת. אי רשאי להדליק עם נ"ח לנר שבת ע' ת' בית יהודה סנ"א: | א | null |
42,593 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרפד | א | בשל חנוכה. בא"י שקורין ביום ב' דפסח שהוא חה"מ ג' בפ' שור או כשב ורביעי במוסף היום וטעה וקרא ד' בפ' שור והסכימו אנשי ביה"כ שהד' יברך ג"כ ע"ד לקרות פ' המוספין בס' ב' וכן נעשה שוב קראו ערעור הלא קי"ל א"א א' קורא בב' ס"ת משום פגמו של ראשון. ויש מהם אומרים דלא יקרא הד' אלא בפ' המוספין ומה שנשאר בפ' שור לא יקראו כלל. וי"א שיוסיפו עוד א' לקרות בפ' המוספין. הנה הרב בעל פ"ה ח"ב ס"ו צידד לכאורה דשפיר עבדו כיון דהוי תרי ענינא. ועיין מוהר"יקש לא"ח סימן קי"ד. אך שדא ביה נרגא דפ' המוספין ויום הוא ענין א' והביא לו לראיה מכ"מ פי"ב מה' תפלה ע"ש וכן דחה דעת י"א הנ"ל מצד דחיוב דינא דש"ס הוא משך תורא כו'. וכן פריך הש"ס ונגלול ס"ת כו' וצריכין לטעמא משום פגמו של ראשון. ול"א דלא יקרא כלל ועיין רשד"ם סימן י"ד אמנם איכא למיקם אהוראה זו מטעם שקריאת מוסף היום אינו אלא מנהג רב עמרם ועיין ת' בי"ד סימן רס"ט ע"ש אבל באמת דבריו קשים להולמם דהלא מדינא דש"ס הוא מהא דאיתא גבי ובעשור לחודש קורא ע"פ: ואולי דדוקא ביה"כ חיובא הוא אף שהוא נגד הסברא דאדרבא מזמן שביה"מ חרב בעו"ה ודאי דחיוב יותר מסבר' לקרות בפרשת קרבנות היום ע"ש. עד שהעלה יותר טוב שיקרא הד' וישלים חובת היום בספר הראשון כ"ז שלא ירד מהתיבה אף שכבר בירך ברכה אחרונה ולא יקרא בספר שני ע"ש: | ג | null |
42,594 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרפה | א | פ' פרה. מעשה ששכחו ולא קרא' והורה בת' בי"ד סימן ק"ו שבשבת הבאה שהוא פ"ה יקראו גם אותה: | ג | null |
42,595 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרפז | א | מבטלים ת"ת. ועיין באר היטב ועיין בקונטרס אחרון מ"ש מגן שאול סי"ב: | ב | null |
42,596 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרפח | א | כגון ע' תשו' מהר"ם אלשקר סימן יו"ד ומפרש פירוש אחר ועיין כנה"ג: | ב | null |
42,597 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרפח | ב | בשבת ע' ת' בי"ד סי' תפ"א ות' ז"א סי' קל"ז: | ו | null |
42,598 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצ | א | יצא ע' ת' בי"ד סימן רפ"ח: | ח | null |
42,599 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצ | ב | כתובה. ע' בת' הנ"ל וסימן הנ"ל: | ט | null |