language
stringclasses
1 value
title
stringlengths
3
110
versionSource
stringclasses
882 values
versionTitle
stringlengths
1
124
status
stringclasses
1 value
license
stringclasses
7 values
versionTitleInHebrew
stringclasses
509 values
actualLanguage
stringclasses
1 value
isBaseText
bool
1 class
level_1_index
float64
0
2.34k
level_2_index
float64
0
2.73k
level_3_index
float64
0
170
level_4_index
float64
0
137
level_5_index
float64
text
stringlengths
0
1.28M
versionNotes
stringclasses
26 values
versionNotesInHebrew
stringclasses
22 values
method
stringclasses
1 value
digitizedBySefaria
float64
0
1
heversionSource
stringclasses
2 values
priority
float64
0.5
7
shortVersionTitle
stringclasses
7 values
purchaseInformationImage
stringclasses
151 values
purchaseInformationURL
stringclasses
106 values
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
2
null
null
null
אך אם אין המצוה מוטלת עליו כגון שהוא שליח לחבירו אינו יכול לברך לעשות אלא על המעשה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
3
null
null
null
וכך פתרון המורה כך משמע דפירש והלכתא על ביעור חמץ נמי להבא משמע וגם לגבי מילה נמי לא שנא אבי הבן מאיניש דעלמא דהא להבא משמע ועל המילה נמי כלמול דמי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
4
null
null
null
הנה מוכיח פתרונו ששניהן שוין ואין לחלק ביניהם ולא קבע התלמוד על הביעור ולא לבער אלא גם על ביעור נמי להבא משמע.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
5
null
null
null
אבל רבינו תם זצוק"ל כתב והלכתא על ביעור חמץ ואע"ג דלבער כולי עלמא לא פליגי על ביעור עדיף ליה טפי הואיל ועשיית מצותו זו היא גמר מלאכתו דכיון שנבדק עכשיו שוב אינו צריך לחזור ולבדו' וכגון מילה ושחיטה וכסוי הדם ותקיעת שופר ופדיון הבן וטביל' כלי' ונטילת ידים ומקרא מגילה ואכילת מרור והפרש' מעשר כל אלו וכיוצא בהן מברך עליהם על המעשה דכיון שעשאן פעם אחת שוב אינו חייב לחזור בו ולהאריך במצותן אבל שאר מצות שאין להם הפסק דכל שעה חייב להתעסק בהם כגון תורה ותפלין וציצית וסוכה ומילה ולהכניסו בבריתו בכולן מברך עליהן לעשות.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
6
null
null
null
ונר חנוכה אע"ג דיש לה הפסק יש לה זמן שצריך שיהא בה שמן להיות דולקת משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ואם לא נתן לא יצא ואע"ג דאם כבתה אינו זקוק לה מיצרך צריך והא דאמרינן במנחות סח בין תפלה לתפלה מברך שתים בשל ראש להניח תפילין ועל מצות תפילין משום שכבר בירך להניח משום הכי מברך על מצות וזה החילוק שחילק רבינו תם בין מצות שיש להן הפסק ובין מצות שאין להם הפסק אינו נראה לי משום דלתרווייהו קשי' דהדלקת הנר של חנוכה אמאי קא חשיב לה ממצות שאין להם הפסק משום דיש לה זמן עד שתכלה רגל מן השוק כיון שהדליקה ושם בה שמן שיספיק לזה השיעור מה יש לה עוד לעשות הלא גמר כל המצוה ולא נשאר לו עוד לעשות דבר ואמאי אמרינן בגמרא דמברך להדליק ניברוך על הדלקת נר חנוכה מאי אמרת דאכתי משכה מצותה כבר דאם כבתה אין זקוק לה מיהו אם רוצה לכבותה קודם שתשקע רגל מן השוק אינו רשאי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
7
null
null
null
הא לאו מילתא היא דהא מצות הביעור משכה יותר שאסור להכניס חמץ בביתו כל שבעה ואם הכניס שם עכבר חמץ עוד צריך לחזור לבדוק מה שאין כן בנר חנוכ' שאם כבתה קודם זה השיעור אינו זקוק לה ואפילו הכי חשיב לה במצות שיש להן הפסק כל שכן נר חנוכה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
8
null
null
null
ותו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו הלא יש לה הפסק משיאיר מזרח של יום שמיני ועד שימול ואמאי אמרינן בגמרא דמברך להכניסו ליברוך על מצות הברית ותו מה שאנו מברכין לגמור את ההלל הלא יש לה הפסק אמאי אינו מברך על גמר ההלל מאי שנא הלל ממגילה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
9
null
null
null
ואם יעלה בלב אדם לומר דהלל אין לו הפסק מפני שהוא נוהג בכל שמונת ימי החג וכן כל שמונת ימי חנוכה משום הכי מברכינן לגמור הא לאו מלתא היא שגם מקרא מגילה מושך בלילה וביום.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
10
null
null
null
ועוד נטילת ידים שמושכת כל הימים שאסור לו לאכול בלא נט"י אלא על כל פעם ופעם הוי גמר המצוה ומברך על המעשה ובהני נמי ניברוך על המעשה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
11
null
null
null
ותו מה דכייל מר דכל מצוה שאין לה הפסק ומברך עליה לעשות והרי תורה דאין לה הפסק משחרית מברך עליה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה ליברוך ללמוד תורה אלא ודאי ליתנהו להני כללי ואין לחלק ביניהם כלל ומאי דבעי איניש ליברוך.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
12
null
null
null
אך השליח שאין המצוה מוטלת עליו לא ליברוך לעשות אלא על המעשה כדאזלא סוגיא דשמעתא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
13
null
null
null
עוד ראיתי לאחד שחיבר ספר על שבע הברכות וחילק אנה צריך לברך על המעשה והרבה דברים על כל ברכה וברכה הכל הבלים הבל הבל.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
14
null
null
null
אך ראיתי בו דבר אחד טוב אם היה לו מעמד.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
15
null
null
null
כתב נקוט האי כללא בידך כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה אלא לעשות כגון מצות סוכה שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך על דברי תורה ולא ללמוד תורה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
16
null
null
null
ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת מרור ואכילת מצה ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
17
null
null
null
ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת וכן לגמור את ההלל וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה אלא ודאי לית מששא בהאי כללא ואין לחלק ביניהם כלל כאשר כתבתי וכאשר פירש המורה ומפני זה לא דקדקו חכמים בדבר שפעמים כתבו על המעשה ופעמי' כתבו לעשו' והבא לחלק ביניהם אינו יוצא מידי קושי' לעולם והוא נצרך להדחק לעיולי פילא בקופא דמחטא וסוף סוף אינו מעלה דבר וכיוצא בזה אמרינן בהלכתא קמייתא דכיצד מברכין.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
18
null
null
null
ת"ר על הפת מהו אומר מוציא לחם מן הארץ ר' נחמיה אומר מוציא לחם אמר רבה במוציא כולי עלמא לא פליגי דאפיק משמע דכתיב אל מוציאו ממצרים כי פליגי בהמוציא רבנן סברי המוציא נמי דאפיק משמע דכתי' המוציא לך מים מצור החלמיש ור' נחמיה סבר המוציא דמפיק משמע דכתיב המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
19
null
null
null
ומסקינן והלכתא המוציא לחם מן הארץ.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
60
20
null
null
null
והאי פסקא לא אתא לאפוקי דלא תימא מוציא דהא אמרן במוציא כולי עלמא לא פליגי דאפי' משמע ותו' דאמרינן התם משתבחי ליה רבנן לרבי זירא בר רב זביד אבוה דרבי שמעון ב"ר זביד במעמד כל החבורה דאדם גדול ובקי בברכות הוא. אמר להם לכשיבא לידכם הביאוהו אלי. זימנא חדא איקלע קמיה אפיקו ליה ריפתא פתח ואמר מוציא לחם. אמר זהו שאומרים עליו אדם גדול ובקי בברכות בשלמא אי אמר המוציא לחם אמר לן טעמא דרבנן וקמ"ל הלכתא אלא השתא דאמר מוציא מאי קמ"ל ואיהו סבר לאפוקי נפשיה מפלוגתא הרי שגם רבנן מודו במוציא אם כן מאי דפסק תלמודא הלכתא המוציא לא בא אלא לאפוקי מר' נחמיה דאמר דאפי' משמע ולעולם שניהם יכול לומר.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
0
null
null
null
על האילפסין שלנו שהם חצובים מאבני שיש ראיתי חלוקות בין החכמים בהגעלתן.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
1
null
null
null
רבי' יצחק בר מלכי צדק זצוק"ל כתב בפרק שני דכלים גבי כלי חרס וכלי נתר טומאתן שוה ובע"ז בפרק אין מעמידין מאי כלי נתר אמר ר' יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
2
null
null
null
ויש לומר הם האילפסין שלנו שנחפרין מן ההר הקרוב ברומי וכל רומי מקום סביבותיה נקרא צריף כדאמרינן בספרי בסוף פרשת והיה עקב צריף גדול של רומי צריף גדול של טליאה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
3
null
null
null
ולפי זה הפירוש אין לטהר האלפסין כפסק כמו הקדרות ואם כן מאי כורמי דגללי דאמרינן ויש לומר כי הם כלי גללים והדבר צריך עיון גדול.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
4
null
null
null
ולענין קדשים נמי אמרינן דכלי נתר טעונים שבירה ככלי חרס ותניא בתוספתא זבחים פרק כל התדיר כלי גללים כלי אבנים וכלי אדמה אין טעונין מריקה ושטיפה אלא הדחה בלבד נמצא דכורמי דגללי הם כלי גללים והם כלי צפיעי בקר עד כאן דבריו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
5
null
null
null
וכך כתב גם רבינו נתן זצוק"ל בערך חפר בריש גמרא דפרק האשה שנפלו לה נכסים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
6
null
null
null
גפרית ומחפורת של צריף רבי מאיר אומר קרן וחכמים אומרים פירות.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
7
null
null
null
אמר רב שר שלום גאון יש חכמים ששמעו מפי החכמים הראשונים יורות של אבנים שנפסלים מן ההר שאין להם טהרה עד שנכנסים לכבשן ויש חכמי' ששמעו כלים הבאים מן הזרניך.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
8
null
null
null
וכן פירש הא דגרסינן בפרק אין מעמידין בגמ' נודות העכו"ם כלי מחפורת של צריף.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
9
null
null
null
ואינו נראה לי פתרון זה כלל לעשות האילפסין כלי מחפורת של צריף דהא בע"ז בפרק אין מעמידין אמרינן דכלי מחפורת של צריף אין להן טהרה עולמית לענין יין נסך וטעמא דמלתא מפני שהן בולעין הרבה ומפני זה הן חמורים יותר מקנקנים ונודות של עכו"ם שלאלה יש להם טהרה בעירוי שלשה ימים ולישנן שנים עשר חדש כדאמרינן התם ולאלה אין להם טהרה עולמית.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
10
null
null
null
ואלו האילפסין הנחצבין מאבני שיש הא קא חזינן דלא בלעו כולי האי בצונן הלכך אין לפרש האלו האילפסין הם כלי מחפורת של צריף אלא כדפרי' רבינו נתן בערך צרף דכלי מחפורת של צריף הם כלים העשויין מאדמה שחופרין ממנה צריף שקורין אלומי בלעז.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
11
null
null
null
וכך פירש גם המורה בע"ז ובפרק האשה שנפלו לה נכסים כרבינו נתן.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
12
null
null
null
ובפרק יציאות השבת בשמנה עשר דברים פירש נתר מין אדמה לבנה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
13
null
null
null
ומה שכתב לעיל רבי' יצחק אם כן מאי כורמי דגללי דאמרינן לא הוזכרו כורמי דגללי בכל התלמוד כולו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
14
null
null
null
אבל בעל הלכות גדולות כתב וכורמי דגללי דאישתמשו ביה כולא שתא חמירא עביד לה גדנפא ומפליט לה ככלי מתכות ואע"ג דמתברא ומצבתא לא דמיא לכלי חרש אלא לכלי מתכות דמיא וסגיא לה בפליטה ושריא לאישתמושי בה בפיסחא דתנן גת של אבן שזיפתה עכו"ם מנגבה והיא טהורה וקתני סיפא ושל חרס אע"פ שקולף את הזפת הרי היא אסורא מדקא משני בין של אבן לשל חרס שמע מינה דהני כורמי דגללי ככלי מתכות דמו ושרו מוכיח מדבריו דכורמי דגללי הם כלי אבנים והן הן האילפסין שלנו ובלשון ישמעאל קורין לאילפס כורמאי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
15
null
null
null
וכמו שכתב בעל הלכות גדולות דכורמי דגללי הם צריכים הגעלה ככלי מתכות כך כתב גם רבינו יצחק זצוק"ל בפרק כל שעה נקוט האי כללא בידך דמאני דאעא ודפרזלא ושאר מיני מתכו' וכורמי דגללא דאישתמש בהו חמירא כולה שתא בכלי ראשון צריך למעבד להו הגעלה בכלי ראשון אלמא קסבר דברותחין צריך להגעילן.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
16
null
null
null
וזה אינו נראה לי כלל דכיון דכלי אבני' הם אנה מצאנו דכלי אבנים צריכין הגעלה ברותחין בכל התלמוד כולו הרי בשילהי ע"ז אמרי' בעי מיניה מרבי אבהו הני גורני דארמאי מאי אמר ליה תניתוה הרי שהיו גיתיו ובדיו טמאין וביקש לעשותן בטהרה הזיפין והלולבין והעדשין מדיחין וכו' עד כדרך שאמרו בטהרות כך אמרו ביין נסך.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
17
null
null
null
ופירש המורה עדשים גת עצמה מדיחן במים ועל משנה זו יש לסמוך שאין צריך אפר לגת מדפשיט מינה רבי אבהו ולא אמרינן זו אינה משנה דקתני בה דסגי לגת בהדחה ומתניתין קתני דבעי ניגוב שמע מינה קמו בה רבנן בתראי ופשטו הלכתא כוותה עד כאן דברי תורה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
18
null
null
null
אלמא גת של אבן סגי לה בהדחה בעלמא ואפילו לנגבה אינו צריך ומתניתין נמי דקתני גת של אבן שזיפתה עכו"ם מנגבה והיא טהורה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
19
null
null
null
דוקא זיפתה צריכה ניגוב אבל לא זיפתה אלא דרך בה בלחוד בהדחה בעלמא סגי דהכי אמרינן התם אמר רבא דוקא זיפתה אבל דרך בה לא בעיא ניגוב פירוש אלא בהדחה בעלמא סגי פשיטא זיפתה תנן. מהו דתימא הוא הדין דאפילו דרך בה והאי דקתני זיפתה אורחא דמלתא קתני קמ"ל.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
20
null
null
null
ואע"ג דאמרינן איכא דאמרי אמר רבא דוקא זיפתה אבל דרך בה לא סגי לה בניגוב וכו' לא סתר לשון האחרון את הראשון אלא שניהם קיימים דהיכא דלא זיפתה ודרך בה סגי לה בהדחה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
21
null
null
null
והיכא דזיפתה ודרך בה לא סגי אלא בניגוב נמצא דגם במתניתין אינו מצריך לגת של אבן שאינה זפותה ודרך בה עכו"ם אלא הדחה בעלמא אע"פ שלשון הראשון של רבא ראיתי כתוב בספרים בענין אחר זו הגירסא שכתבתי היא עיקר והכי גריס ופריש המורה כדכתיבנא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
22
null
null
null
וגם בתוספתא דזבחים תניא דכלי אבנים אינן טעונין מריקה ושטיפה אלא הדחה בלבד היא הברייתא שהביא רבינו יצחק.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
23
null
null
null
וכך כתב גם המורה בפרדס בהלכות פסח גבי הגעלת כלים ואבן מלח הדחתה היא מטהרתה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
24
null
null
null
וכך יסד הפייט בקרובץ כמו להגעיל ברותחין יורות המרותחין וכורמי דגללי מדיחין ומני דקוניא בפחרא רוחין.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
25
null
null
null
הנה כלי חרס אסר לגמרי וליורות דצריך להגעיל ברותחין וכורמי דגללי לא עשאן לא ככלי חרס לאוסרם לגמרי ולא כיורות של נחשת להצריכן רותחין אלא בהדחה בעלמא ודברי בעל הלכות גדולות ורבינו יצחק הם נראים לי דחויים לגמרי שאין פנים לעשותן ככלי מתכות אלא או ככלי אבנים או ככלי חרס לאוסרם לגמרי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
26
null
null
null
והנכון בעיני לאוסרן לגמרי ככלי חרס כרב שר שלום גאון ורבינו יצחק ב"ר מלכי צדק אבל לא מטעמם שעושים אותם כלי מחפורת של צריף כי בבירור אין אלה כלי מחפור' של צריף אלא מפני שאנו רואין שהחכמים השוו האילפסין לכלי חרס לענין טומאה לכל דבר שמקבלין טומאה מאוירן ולא מגבן ככלי חרס ושיעור טהרתן ככלי חרש כדתנן בפרק ג' דכלים האילפס והקדרה שיעורן כזתים אלמא דין האילפס כדין הקדירה ותנן נמי בפ' י' דכלים אלפסין זו לתוך זו ושפתותיהן שוות השרץ בעליונה או בתחתונה היא טמאה וכולן טהורות היו בכונס משקה השרץ בעליונה כולן טמאות בתחתונה היא טמאה וכולן טהורות השרץ בעליונה והתחתונה עודפת כל שיש בה משקה טופח טמאה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
27
null
null
null
וכיון שאנו רואים שהשוו אותם חכמים לענין טומאה ה"ה נמי לענין הגעלה. ואין בהגעלה ברותחין ככלי מתכות.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
28
null
null
null
ואע"ג דאמרינן כלי אבנים אינם מקבלין טומאה י"ל דוקא שאר אבני' שאין דרך העולם לעשות מהם כלים אבל אלה אבני שיש שדרך העולם לעשות מהם כלים ומלאכתן נאה ודקה הם חשובים ומקבלים טומאה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
61
29
null
null
null
וכך יש לומר בכלי אדמה דדוקא (שיש) [טיט] המיוחד ליוצרים לעשות ממנו כלי חרש אותן הכלים מקבלין טומאה אבל עפר אחר שאינו מיוחד לכך אם גיבלו ועשה ממנו כלים אע"פ שהסיקן בכבשן הן כלי אדמה שאינם מקבלין טומאה מפני שאינם חשובים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
0
null
null
null
גרסינן בפרק כל שעה תנן התם הסופגנים והדובשנין והאיסקריטין וחלת המסרת והמדומע פטורין מן החלה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
1
null
null
null
כתב רבינו תם זצוק"ל נראה לי דהני דובשנין וסופגנין בלילתם רכה וליכא גלגול וטימטום ומשום הכי פטורי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
2
null
null
null
וחלת המסרת נמי משום שדרכה במחבת וקאמר ריש לקיש דאין האילפס קובען לחלה וכדמפרש לקמן בהדביק ולבסוף הרתיח ורבי יוחנן אמר מעשה אילפס כי האי גוונא נמי חייבין דאפייתן בהדביק ולבסוף הרתיח קובען לחלה אבל בהרתיח ולבסוף הדביק כולי עלמא מודו דאפייתן קובעתן אבל חמה אינה קובעתן.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
3
null
null
null
וכן מוכיח בפרקא קמא דמסכת חלה דקתני בסיפא דההיא תחלתה סופגנין וסופה סופגנין פטורה מן החלה תחלתה סופגנין וסופה עיסה או תחלתה עיסה וסופה סופגנין חייבת בחלה וכן כולהו מסתמא ובמאי דפטר בריש' בין לריש לקיש בין לרבי יוחנן מחייב בסיפא ואפילו בחמה לרבי יוחנן ובהדביק ולבסו' הרתיח לריש לקיש חייבין הואיל ותחילתן עיסה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
4
null
null
null
ומצה העשוי' באילפס פירוש מצה שאינה יכולה לעשות אלא על ידי אילפס דבלילתה רכה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
5
null
null
null
שמעינן מהכא דכל גלגול עיסה חייב בחלה אפילו בהנך בר מהנהו דממעט במסכת חלה כגון עיסת כלבים וחלוט שלנו לחם גמור הוא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
6
null
null
null
וחלוט דמיתני גבי אשישה דאין אדם יוצא בו בפסח חלוט שהיה עיסה מתחלתו ונאפה על ידי חליטה והיא מצה עשירה ואם חזר ואפאו בתנור אפילו לר' יהודה אדם יוצא בו ידי חובתו דמאי דקא מפרש רבא בשילהי שמעתא לרבי יהודה לחם האפוי בתנור אחד קרוי לחם זהו כאותן סופגנין ודובשנין שבלילתן רכה דלא אפשר תחלתה על ידי תנור אלא על ידי אילפס כדי שיקרוש ואחר כך נותנו בתנור ההוא ממעט אבל תחלתה עיסה אפילו כמאה תנורין ואילפסין חייב בחלה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
7
null
null
null
ר' יהודה אומר לחם הראוי לאפות בתנור אחד והאי דקאמר בתלמוד ירושלמי דמודה רבי יוחנן ע"י משקה בהנך דלאו בני גלגו' נינהו דבלילת' רכה דבישולן אינו קובען כיון שיש משקה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
8
null
null
null
מהכא שמעי' דפרטרש וחשלש חייבות בחלה ובהמוציא והוא דאיכא תוריתא דנהמא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
9
null
null
null
וירמיצלי פטורין מן המוציא דליכא תוריתא דנהמא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
10
null
null
null
הנה רבינו תם סובר שכל זמן שלש את העיסה קשה כדרך שלשין לעשו' לחם אע"פ שחלט ברותחין או אפאה באילפס על ידי הדביק ולבסוף הרתיח או אפילו בחמה לחם גמור מיקרי וחייב בחלה ומברכין עליו המוציא ושלש ברכות.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
11
null
null
null
ומאי דאמרינן דבעינן לחם האפוי בתנור מפרש הראוי להיאפות בתנור כלומר שתהא לישת העיסה קשה ואע"פ שאינו אפוי בתנור.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
12
null
null
null
ונ"ל משום דעיקר חלה היא מן העיסה כדכתיב ראשית עריסותיכם הוזקק לפרש כן דכל זמן שהיא עיסה קשה הוקבעה בחלה ואע"פ שאין בדעתו לאפותה בתנור אלא בחמה או לחולטה ברותחין.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
13
null
null
null
וזו הסברא נראת בעיני מופלגת מאד ורחוקה מן הדעת דכל השטה מוכחת דבעינן שתהא אפויה בתנור ואז מיקריא לחם דאין לחם אלא האפוי בתנור אבל אם אפאה בחמה או חלטה ברותחין ליכא מאן דאמר דמיקרייא לחם דאפוי בתנור על ידי האור בעינן ולא על ידי חמה ואפוי בעינן ולא מבושל והחלוט הוא בישול.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
14
null
null
null
ובאילפס פליגי ריש לקיש ורבי יוחנן דמר מדמה ליה לתנור ומר מדמה ליה לחמה והכי משמע פתרון המורה וגם כך משמע דברי רב אחאי גאון זצוק"ל בפרשת צו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
15
null
null
null
ואע"ג דעיקרה הויא מן העיסה מכל מקום בעינן שתהא עשויה העיסה על דעת לאפותה בתנור משום דכתיב לחם אבל אם לש העיסה על דעת לעשו' ממנה סופגנין ואסקריטין וחלת המסרת אע"פ שהיתה עיסה קשה פטורה היא משום דבעינן לחם וליכא ומתניתין דחלה הכי מיפרשא עיסה שתחלתה סופגנין וסופה סופגנין פטורה מן החלה פירוש שמתחלתה לש אותה על דעת כן ובסוף עשא' נמי סופגנין שלא אפאה בתנור אז ודאי פטורה מן החלה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
16
null
null
null
תחלתה עיסה וסופה סופגנין פירוש שמתחלה לש אותה על דעת לאפותה בתנור כסתם כל עיסה ואחר כך נמלך ועשאה סופגנין אע"פ שאינו לחם חייבת בחלה שמתחלת לישתה הוקבע לחלה כיון שלדעת אפיית התנור נעשת ואע"פ שהוא אופה עכשיו בחמה ובאילפס אינו יכול להוציאה מדין חלה כיון שהוקבעה לכך ואם היתה תחלתה סופגנין וסופה עיסה שלש אותה מתחלה לשם סופגנין ולא חל עליה חיוב חלה ואחר כך נמלך עליה ועשאה עיסה שאפאה בתנור כסתם כל עיסה חייבת בחלה שאע"פ שלא הוקבעה בשעת לישה היא נקבעת עכשיו בשעת אפייה ואין הסופגנין פטורין אלא אם כן מתחילת הלישה לש אותה לשם סופגנין וגם המעשה עשה מעשה סופגנין והחלוט ברותחין לא מיקרי לחם כלל דאין זה אפוי אלא מבושל ורבי יוחנן לא פליג אלא במעשה אלפס יבש ולא על ידי מים שהיא חלת המסרת ומה שכתוב בירושלמי דמודה רבי יוחנן על ידי משקה זהו פירושו דלא פליג רבי יוחנן במעשה אילפס ומחייב אלא באילפס יבש דהוי כמעשה תנור.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
17
null
null
null
אבל אם שם משקה באילפס או מים או שמן או כל מין משקה זהו חלוט דהוי מבושל ולא אפוי והיא חלת המסרת דמפרשינן בגמרא חלוט של בעלי בתים ובירושלמי של מסכת חלה מפרש חליטון רמי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
18
null
null
null
קשיא לי ממאי דאמרינן בפרק אלו מנחות ואיתא בריש כיצד מברכין תניא היה עומד ומקריב מנחות בירושלים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה נטלן לאוכלן אומר המוציא לחם מן הארץ אלמא על המנחות אומר המוציא לחם מן הארץ ואע"פ שהן מעשה אילפס כגון מנחת מחבת ומנחת מרחשת וקשיא לריש לקיש ועוד שהמחבת והמרחשת נותנים בהן שמן ומטגנין החלות בשמן ואפילו ר' יוחנן מודה דלא הוו לחם.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
19
null
null
null
ותו קשיא לי דרכוכה של מילואים הוה חלוטה ברותחין כאותה של תודה דתנן בפרק התודה המילואי' היו באים במצה של תודה חלות ורקיקין ורכיכה והכתוב קראה לחם בשני מקומות בין בצואת המילואי' בפרשת ואתה תצוה כתיב ולחם מצות וחלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחי' בשמן חלות מצות הן כנגד חלו' של תודה ורקיקי מצות כנגד רקיקין של תודה ולחם מצות הוא כנגד רבוכה שבתודה אלמא הרבוכה שהיא חלוטה ברותחין קורא אותה לחם.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
20
null
null
null
ובפרשת צו כתיב ומסל המצות אשר לפני ה' לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת היא הרבוכה וקורא אותה לחם וקשיא לתרוייהו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
21
null
null
null
ונראה לי לתרץ דמאי דתניא שהיה מברך המוציא על המנחות דוקא על חלות ורקיקין דמאפה תנור קאמר שהן קרויין לחם שנאפו בתנור אבל לעולם מנחת מחבת ומנחת מרחשת שהיו מטוגנות בשמן לא היה מברך עליהם אלא בורא מיני מזונו' רבוכה דמילואין נמי דמיקריא לחם נראה לי לומר דלאו ברותחין בלחוד הוה עביד ליה אלא בתר הכי הוה אפו לה בתנור כדכתיב ברבוכות חביתי כהן גדול על מחבת בשמן תעשה מורבכת תבואנה תופיני שהיתה עוד נאפת בתנור אחר חליטתה כדפרישית בפרשת צו. והך דמילואים ודתודה נמי אע"ג דלא כתיב בהו אלא מורבכת בלחוד כההיא דמנחת חביתין הוו עבדי לה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
62
22
null
null
null
ומסתברא דהכא הוא דתניא במנחת חביתין אין לך רבוכה בתורה אלא זו בלבד ורבוכה שבתורה ורבוכה שבמילואים עברה משמע שכולן היו שוות ומפני אפייתן בתנור קורא אותן לחם אבל לעולם החלוט לא יקרא לחם.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
0
null
null
null
גרסינן בקדושין בפרק עשרה יוחסין תנן האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן ואפילו שניהן מעידין על העובר שבמעיה ממזר הוא אינו נאמן רבי יהודה אומר נאמן.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
1
null
null
null
שאלה זו נשאלתי אשר נשאלה כבר לפני חכם אחד שנולד לו בן והכניסו אביו לברית מילה ופירנסו וגידלו ולימדו תורה ולימדו אומנות והשיאו אשה והוליד בנים ובנות והבן עושה לאביו כל מצות המוטלות עליו מורא וכיבוד ופרנסה משלו עד שנעשה בן ארבעים שנה בחזקת כשרות והוליד בת והשיאו אותה ועדיין אביו ואמו קיימים זקן וזקנה זה עם זו ועכשיו באו אנשי' ואמרו שבפנינו אמר הזקן קודם נשואי בנו שפלוני זה אינו בנו ומאחרים נתעברה אמו יורונו רבותינו אם נאמנין העדים שאומרים שאביו פסלו או אינו נאמן האב לומר אינו ממני.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
2
null
null
null
ואם תמצא לומר נאמן אם נכנס האב עכשיו לב"ד ואומר אותם דברים שאמרתי חוץ לבית דין בשעת כעס היו או שאמר לא אמרתי אמת נשמעין הדברי' שאמר עכשיו בבית דין אי לא או אם יש עדים אחרים שאומרי' בפנינו אמר קודם אותו הזמן זה הוא בני ודאי על איזה מהן נסמוך כללו של דבר מי שילדה אשתו בן יכול לומר אינו ממני ונאמן או לא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
3
null
null
null
ואותו החכם השיב אשר שאל בראשונה אם נאמן האב לומר פלוני זה אינו ממני ומאחרים נתעברה אמו והרי הוא ממזר בדבר זה נחלקו ר' יהודא וחכמים כדתנן בקדושין האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן ואפילו שניהם מעידים על העובר שבמעיה ממזר הוא אינן נאמנין רבי יהודה אומר נאמנים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
4
null
null
null
ואינם נראין לי דבריו כלל ומה שהורה לעצמו הורה דכיון דכתב מר שעדיין אביו ואמו קיימים זקן וזקנה זה עם זו ואביו מחמת כעס אמר וחזר ואמר שמחמת כעס אמרתי מה שאמרתי נראים הדברים שאשתו מכחישתו ואומרת כי בנו הוא וממנו נתעברה ולא זינתה עם אחר וכל היכא דאשתו מכחישתו אע"פ שהאב לא חזר בו אלא עומד וצווח כי אינו בני ומאחר נתעברה נאמנת מדאמרינן לעיל בהאי פירקא ארוסה שעיברה רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי פירוש בלישנא דאמרינן ביבמות בפרק אלמנה איכא דאמרי בהא כולי עלמא לא פליגי דבתריה דידיה שדינן ליה ולא אמרינן כי היכי דאפקר נפשה גבי ארוס הכי מפקר נפשה אכולי עלמא והכי איתמר ארוסה שעיברה רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי פירוש שיצאת מעוברת ולא נודע מי בא עליה והיא אומרת מארוסי נתעברתי והארוס אינו מודה לה ומכחישה שלא בא עליה ואין זה בנו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
5
null
null
null
ומסקינן מאי שתוקי דקאמר שמואל בדוקי שבודקין את אמו ואם אומרת מארוסי נתעברתי נאמנ' ואמרי כמאן כרבן גמליאל והא אמרה שמואל חדא זימנא דתנן היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי הוא מעובר' מנתין או ממזר עד שתביא ראיה לדבריה ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל. צריכא דאי מהתם הוה אמינא התם הוא דרוב כשרין אצלה אבל הכא דרוב פסולין אצלה אימא לא צריכא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
6
null
null
null
נמצא שחולקים בזה רב ושמואל דרב הוה עביד ליה ממזר מספק ואינה נאמנת האם להכחישו ושמואל הוה מאמין האם להכחישו כאבא שאול וכרבן גמליאל.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
7
null
null
null
ובשלהי פרקא קמא דכתובות אמרי' ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף היא אמרה מיניה והוא אמר אין מינאי אמר רב יוסף מאי ניחוש לה חדא דהא קא מודה ועוד הא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל פירוש ועוד אפילו אם אין הארוס מודה לה הלכה כרבן גמליאל ויאמר היא נאמנת והלכה כמותו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
8
null
null
null
וכר' יוחנן דאמר לדברי המכשיר בה מכשיר אפילו בבתה וכי אמרה מאיש פלוני וכהן הוא אע"ג דאתא ההוא פלוני ואמר לא באתי עליה מעולם הוא נאמנת דאם איתא דהיכא דקא מכחיש לקולא מהימנא אם כן אמאי מהימין לה רבן גמליאל מסתמא יבא אותו פלוני ויאמר אם בא עליה הוא ואם לאו אלא ודאי אע"ג דהוה אתי ומכחיש לה היא נאמנת בין להכשיר עצמה בין להכשיר העובר. והכי נמי אע"ג דאמר ארוס לא באתי עליה מעולם היא נאמנת בין להכשיר עצמה בין להכשיר הולד. אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מי מכשר והאמר שמואל לרב יהודא שיננא הלכתא כרבן גמליאל ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה והכא רוב פסולין אצלה וליטעמיך תיקשי לך הוא גופא הלכה ואת לא תעביד עובדא אלא הא לכתחילה והא דיעבד והכא נמי כדיעבד דמי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
9
null
null
null
הא לך בפירוש דרב יוסף מכשר ליה אע"ג דקאי ארוס ומכחיש לה ואמר דהיא נאמנת ואעג"ב דקיימא לן דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי הכא הלכה כשמואל משום דקאי כרבן גמליאל דהלכתא כוותיה וקאי נמי כאבא שאול דפסק רבא הלכתא כותיה בעשרה יוחסין ורב יוסף נמי סבירא ליה כותיה ואפילו רב לא פליג עליה דשמואל אלא גבי ארוסה דאסירא לארוס ויש לחוש דכי היכי דאפקר נפשה גבי ארוס אפקר נפשה לכולי עלמא אבל בנשואה אפי' רב מודה שאם אומר לה אינך מעוברת ממני והיא אומרת ממך אני מעוברת היא נאמנת דהלכה כרבן גמליאל וכאבא שאול ולא פליג רב אלא בארוסה והלכך אפילו אם תמצא לומר דבהא פליגי רבי יהודה וחכמים באומר בני זה ממזר הוא כגון שאומר לא נתעברה ממני דרבי יהודא אומר נאמנת וחכמים אומרים אינה נאמנת וקיימא לן בהא דהלכתא כרבי יהודא אתה צריך לפרש דלא מכחשא ליה אימיה כגון שמתה או שהלכה למדינת הים אבל אי קיימא קמן ומכחשה ליה אינו נאמן אלא היא נאמנת והבן כשר.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
10
null
null
null
אבל נראה בעיני דאילו אמר בני זה שאתם מחזקים בו שהוא בני אינו בני אלא מאחרים נתעברה אשתי וממזר הוא לא יאמר בזה רבי יהודה שהו' נאמן דדוקא על בניו האמינתו תורה ולא על מי שאינן בניו דהכי כתיב קרא כי תהיין לאיש שתי נשים וגו' כי את הבכור בן השנואה יכיר ובהא דריש רבי יהודא יכיר יכירנו לאחרים שהוא נאמן לומר זה בני בכורי ולא זה שאתם מוחזקין והוא נאמן להכחיש החזקה דעלמא שמוחזקין על אחר שהוא בכור וכשם שנאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה וחלוצה והוא הדין לעשותו ממזר וחכמים אומרים אינו נאמן לא לעשותו בכור ולהכחיש את החזקה שהיו מוחזקין על אחר ולא לעשותו חלל או ממזר. ודוקא על בניו האמינתו תורה אבל לא ליפסול אותם שאינן בניו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
11
null
null
null
והלכך כשאומר אשתי זינתה עם אחרים ואין זה בני לא היה מאמינו רבי יהודה לא מיבעייא אי קיימא אשתו ומכחשה ליה שאינו נאמן אלא אפילו לא קיימא אשתו ומכחשה ליה כגון שהלכה למדינת הים או שמתה אינו נאמן כיון שאינו בנו ומשום הכי פירש המורה האומר בני זה ממזר הוא כגון שהוא מודה כי הוא בנו אלא שבא על אחת מחייבי כריתות אבל אם אמר אשתי זינתה עם אחרים שאינו עושה אותו בנו אינו נאמן וזה הפתרון הוא נאה והוא הנכון והעיקר.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
12
null
null
null
ומה שכתב עליו אותו החכם והדין פירושא לא נהירא לן מדקא מפרש בגמרא עלה מאי אפילו שניהם מודים לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא איהו דלא קים ליה אם נתעברה ממנו או מאחר אלא אפילו איהי דקים לה לא מהימנא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
13
null
null
null
פירוש שהיא יודעת אם נתעברה ממנו או מאחר אלמא פירושא דמתניתין האומר בני זה ממזר הוא כגון שהוא אומר נתעברה מאחר והאי דאמר בני זה לא שיאמר כי הוא בנו אלא לפי שהוא בחזקת בנו וכל העולם קורין אותו בנו נקיט לה בהאי לישנא ורוצה לומר זה שאתם קורין בני ממזר הוא וסברי רבנן דאינו נאמן ואינו ממזר ורבי יהודה חולק עליהם ואומר דנאמן הוא לומר בני זה ממזר הוא ונתעברה מאשה אחרת.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
14
null
null
null
ואתה קיימתה פתרון המורה ואמרת פי' הגמרא כך הוא לא מיבעיא איהו דלא קים ליה כי שמא כמו שזינתה זאת האשה עמו שיש בה כרת כך זינתה עם איש אחר ואינו ממזר בין בא עליה בזנות בין בא עליה בקדושין דהא קדושין דידיה אינן קדושין שאין קדושין תופס' בחייבי כריתו' והויא לה פנויה ואותו הנכרי שבא עליה כבא על הפנויה דמי והולד כשר אלא אפילו איהי דקים לה שנתעברה מזה שחייב עליה כרת ולא מאחר עם כל זה לא מהימנא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
15
null
null
null
ואדרבה לפתרון המורה תבא הסוגיא יותר טובה כי אותו הפירו' שמפרשים איך נאמר איהו דלא קים ליה דלא אפשר דקים ליה כגון שאומר יש לי זמן גדול שלא שמשתי מיטתי ואפשר שיודע שלא נתעברה ממנו דאיהי נמי דאמרינן דקים לה שהוא ממזר צריכין אנו לפרש שאומרת לא שימש מיטתו כל זה הזמן עד שנתעברתי ויודעת באמת שלא נתעברה מבעלה שאם היה בעלה משמש עמה אע"פ שבא עליה אדם אחר אינו ממזר דרוב בעילות אחר הבעל וכמו שאפשר דקים לה בענין זה כך אפשר דקים לה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
16
null
null
null
אבל לפתרון המורה יבא בטוב שהוא אינו יודע אם אותה האשה נתעברה ממנו או מאחר שאע"פ שהוא יודע שבא עליה בודאי שמא גם אחר בא עליה ונתעברה ממנו ואינו ממזר אבל היא אפשר דקים לה שהוא ודאי ממזר שאומרת לא בא עלי אחר אלא זה שהוא בכרת כל מה שאמרת הכל כפתו' ופרח.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
17
null
null
null
ומאי דאמרינן בפרק יש נוחלין דאומר על תינוק בין הבנים בכור הוא נאמן. ראיתי למקצת שמפרשים תינוק ממש קטן ובני' גדולי' וכשאומר שהתינוק הוא בכורו עושה הגדולים ממזרים שאינו בניו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
18
null
null
null
ואינו נראה לי כלל שכבר הוכחתי שהאשה נאמנת לומר מפלוני נתעברתי ואע"ג דקאי אותו פלוני ומכחיש לה והכא נמי אם אמר בעל דהך בני לאו מינאי אינון אלא זינתה עם אחרים והיא אמרה מיניה איהי מהימנא ועד כאן לא פליגי רב ושמואל אלא בארוסה אבל בנשוא' גם רב מודה דאיהי מהימנ' כדפרישית הלכך אין לפרש תינוק בין הבנים אלא תינוק גדול קצת כמו תינוקות של בית רבן והבנים כמו בן קטנים ויש לך נער שנראה קטן מחבירו מפני שהוא גוץ בגופו ובאיבריו והוא גדול ממנו בשנים ובכי האי גוונא אמרינן דהוא נאמן ואע"פ שהיינו מוחזקין עליו שהוא קטן מהם אומר רבי יהודה שהאב נאמן לעשותו בכור ולהכחיש החזקה כך פירשו כל המפרשים רבינו שמואל ורבינו יוסף בן מג"ש ורבינו שלמה הספרדי זכרונם לברכה שהוא נאמן להכחיש החזקה שהיינו מוחזקין אבל על דבר ברור שיעשה הקטן בכור והגדול ממנו ממזר אין אחד מהם שפירש כך.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
63
19
null
null
null
ואילו היה כן שהיה רבי יהודה מאמינו לעשות הקטן בכור והגדול ממזר היכי שייך למימר וכשם שאדם נאמן לומר זה בני בכורי כך הוא נאמן לומר זה בן גרושה וחלוצה השתא לעשותו ממזר נאמן לעשותו חלל לא כל שכן אלא לאו שמע מינה כשמעיד על בנו שהוא בכור אינו עושה האחרים ממזר אלא לבד שהוא מכחיש החזקה אבל מ"מ בניו הם אלא שזה גדול באיברים וזה גדול בשנים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
64
0
null
null
null
גרסינן בפרק אלו טרפות והלכתא בזכרי' כל שנים עשר חדש ובנקבה כל שאינה יולדת לפי זה הפסק של תלמו' דפסק דטריפה אינה יולדת אם כן פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע לא הויא אלא כשעיברה ולבסוף נטרפה ובעובר ירך אמו קא מיפלגי דרבי אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא ורבי יהושע סבר עובר לאו ירך אמו הוא וקיימא לן דרבי אליעזר ור' יהושע הלכה כרבי יהושע.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
64
1
null
null
null
אבל רבא לא סביר' ליה הכי אלא איהו סבר דטריפה יולדת ומוקי פלוגתייהו בנטרפה ולבסוף עיברה ופליגי בזה וזה גורם אבל עיברה ולבסוף נטרפה דברי הכל עובר ירך אמו הוא דהכי אמרינן בתמורה בפרק כל האסורין על גבי המזבח ולדותיהן מותרין ותני עלה רבי אליעזר אוסר פירש במתניתין תנן [רבי] אליעזר אומר ולד טריפה לא יקרב לגבי מזבח ואתא תנא קמא דברייתא לפרש כי היכי דפליג רבי אליעזר בולד טריפה ה"ה הכי נמי פליג בכל האסורין על גבי המזבח דקאמר תנא קמא ולדותיהן מותרין הוה אמר רבי אליעזר שולדותיהן אסורין כמו שהיה אוסר בולד טריפה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
64
2
null
null
null
אמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן מחלוקת כשעיברו ולבסוף נרבעו דרבי אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא ורבנן סברי עובר לאו ירך אמו הוא אבל נרבעו ולבסוף עיברו דברי הכל מותרין ורבא אמר רב נחמן מחלוקת שנרבעו ולבסוף עיברו דרבי אליעזר סבר זה וזה גורם אסור ורבנן סברי זה וזה גורם מותר אבל עיברו ולבסוף נרבעו דברי הכל אסורין רבא לטעמיה דאמר רבא ולד נרבעת אסור היא וולדה נרבעה ולד נוגחת אסור היא וולדה נגחה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
64
3
null
null
null
וכיון דסבר רבא דעובר ירך אמו הוא ולד נרבעת ולד נוגחת אסור גם בטריפה נמי היה מעמיד חלוקתם בנטרפה ולבסוף עיברה כרב אחא בר יעקב אבל עיברה ולבסוף נטרפה דברי הכל אסור דעובר ירך אמו הוא ולית ליה לרבא האי פסקא דתלמודא ורב הונא בר חיננא סבר כפסקא דתלמודא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
64
4
null
null
null
והמורה פירש התם רבי אליעזר אומר ולד טריפה לא יקרב לגבי המזבח אבל להדיוט מותר לדברי הכל דלא מגופה קא רבי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
64
5
null
null
null
ואינו נראה לי דהא אוקימנא בהלכתין דכי היכי דפליגי לגביה ה"ה הכי נמי פליגי להדיוט והאי דקא מיפלגי לגבוה להודיעך כחו דרבי יהושע דאפילו לגבוה נמי שרי וכי היכי דאמר רבא הכא דעובר ירך אמו הוא הכי נמי אשכחן דאמר הכי בריש פ' שור שנגח את הפרה דאמרינן התם אמר רבא פרה שהזיקה גובה מולדה מאי טעמא גופה הוא תרנגולת שהזיקה אינה גובה מביצתה מאי טעמא פירשא בעלמא פירוש הולד יש לו רוח חיים ועוזר לנגח אבל הביצה אין בה רוח חיים והרי היא כפירשא בעלמא ואע"ג דאמרינן הכא ומודים בביצת טריפה שהיא אסורה כיון דאגידא בה כגופה דמי' הני מילי לענין איתסורי בהד' אבל לענין שלומי נזקא כיון שאין בה רוח חיים לאו בת תשלומי נזקא היא אלא הרי היא כפירשא בעלמא אבל עובר שיש בו רוח חיים ועוזר לנגח חייב לשלם אבל מיהו אי הוה סבר רבא דעובר לאו ירך אמו הוא הוי להו כשני גופים שהזיקו והיה משלם העובר חלקו המגיעו ולמה ישלם העובר חלק הפרה כי ליתא לפרה אלא לאו ש"מ דקסבר רבא עובר ירך אמו הוא וכחד גופא הוי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
64
6
null
null
null
ובפרק הערל נמי אמרינן אמר רבא נכרית מעוברת שנתגיירה בנה אינו צריך טבילה אלמא עובר ירך אמו הוא ואע"ג דאמרינן התם מעוברת לא הויא חציצה לרווחא דמילתא נקט לה הכי אבל אין אנו צריכין לכך דכיון דסבר עובר ירך אמו הוא כחד גופא הוי וסלקא ליה טבילה בהדיה אמו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
64
7
null
null
null
וכיון דקסבר רבא דעוב' ירך אמו הוא ואם עיברה ולבסוף נטרפה אסור כאחד מאיבריה אם כן מאי דאמרינן לקמן בפרק בהמה המקשה אמר רבי אמי השוחט את הטריפה ומצא בה בן תשעה חי לדברי האוסר מותר ולדברי המתיר אסור רבא אמר לדברי המתיר נמי מותר.
null
null
null
null
null
null
null
null