Unnamed: 0
int64 0
42.6k
| bookname
stringclasses 9
values | siman
stringlengths 1
4
| sek
stringlengths 1
1.63k
⌀ | text
stringlengths 2
18.1k
| seif
stringlengths 1
3
| topic
stringlengths 10
32
⌀ |
|---|---|---|---|---|---|---|
42,200 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קלה | א | קורין כו'. עיין באר הטיב מ"ש בשם עטרת זקנים. אבל בס' משאת משה העלה דא"ל תקנה וראיה מהא דכתב הא"ז ומהר"מ מינץ דאם בטלו הסדר באיזה שבת קורין אוחו לשבת הבאה בהדי פרשת השבוע וקשה דטפי הל"ל דיקרא ביום ראשון שלא יעבור ג"י בלא תורה אלא מוטב דשבקינן לה ליום הראוי ועיין עוד שם ראיה לזה: | א | null |
42,201 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קלה | ב | מותר. ובספר גן המלך כ' חתן דוחה לבעל ברית ואם הב"ב עבר ועלה יעלה חתן אחריו דלדידיה הוי מועד שלו שעולין ארבעה ואם לא יעלה זילא ביה מילתא ועיין ת' בי"ד סי' נ' ומשמעו' ש"ס דההוספה תלוי ביום שיש בו מוסף ודו"ק: | א | null |
42,202 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קלה | ג | ב' לוים. כשאין שם כהן מסיק בת' ב"י סי' א' וב' דאסור לקרות לוי אא"כ הוא יעלה תחלה וראשון ע"ש: | ט | null |
42,203 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קלה | ד | אחר כהן. עיין ת' הרמב"ן סי' קפ"ו דינים המסתעפים בדינים אלו: | יב | null |
42,204 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קלז | א | מג' פסוקים. ואם קרא ב"פ וברך לאחריו כ' בס' חוקת התורה דלא מהדרי' כיון דאינו אלא תקנתא וע' מהרי"ק שורש קמ"ז ותשובת משאת משה סי' א': | ב | null |
42,205 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמ | א | מקצת כו'. במקום שנוהגין בשבת חתונה לומר פזמון לחתן קודם ברכת התורה אם אמר ברכו את ה' המבורך ואח"כ התחיל הפייטן לזמר ולא חש כלל לברכת המברך הוי הפסק וצריך לחזור ולברך עיין ח' ב"י סימן למ"ד: | ב | null |
42,206 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמ | ב | לקרות. עיין ת' בי"ד סי' ס"א שהעלה שצריך לחזור ולברך (ועיין ב"ה ס"ק א'): ואם העולה הכיר שטעה הש"ץ ומיהר לקרות בנחת כל הבכור וגם קרא בלחש עד כל ימי חייך קודם שסיים ש"ץ כל הבכור מדמה הרב הנ"ל למי שהיה לפניו פירות ודעתו לאכלן ונטל אחד ובירך עליה ונמלך והניחה ואכל אחרת ואח"כ אכל הראשונה ע"ש: | ג | null |
42,207 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמא | א | שנים. עיין ת' זרע אברהם סי' סמך: | ב | null |
42,208 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמג | א | אין. עיין ת' הרמב"ן סי' קפ"ו: | ב | null |
42,209 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמג | ב | טעות ע' ת' רשב"ש סי' י"א ות' ב"י סי' נ"ד: ועיין באר הטיב ס"ק ה' מ"ש ע"ש ט"ז בי"ד סי' רע"ו דאם נמצא הטעות במפטיר יקרא הטעות בע"פ ר"ל הדין הוא אמת בשבתות השנה אבל בשבת ר"ח וי"ט אין הדין כן להיות הוא חובת היום ועיין שב יעקב סי' י"ד. וע' ת' זרע אברהם סי' ו' ועיין מ"ש בסי' סכ"ב סק"א: | ד | null |
42,210 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמג | ג | אין להוציא בשעת קריאת הכהן בשבת במנחה נמצא בס"ת דבוק אות לחברתה ופסק בת' דבר משה סי' ב' להוציא אחרת וכ"כ רשב"ץ דאין לחלק כלל בין מנחה לשחרית. ועיין ת' הרא"ש כלל ג'. אבל נמצא הטעות קודם הקריאה והוציאו אחרת א"צ לחזור ולברך שבות יעקב ח"א סי' י"ח. מעשה שנמצא בס"ת ירדנה בפרך במקום ירדנו ופסק זקנו הגאון של ר' אליהו רבה זצ"ל להוציא אחרת וע' בס' אליה רבה שהשיג בזה הענין על מ"א ע"ש: | ד | null |
42,211 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמד | א | בצבור. עמ"ש סי' תקע"ד סי' ג' בתשובת עדות ביהוסף: | ג | null |
42,212 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמז | א | ס"ת אבל מגילה ושאר כתבי קודש מותר שב יעקב סי' י"א: | א | null |
42,213 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמז | ב | לקנותו. עיין ת' פרי הארץ ח"ב סי' מ': | א | null |
42,214 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמט | א | למקומה וז"ל אלי' רבא כתב רמ"א בי"ד כשס"ת על הבימ' אין הציבו' צריכין לעמוד משום דהס"ת ברשות אחרת וכתב ע"ז נראה ה"ה על השולחן שגבוה יו"ד טפחים ורוחב ד' וגם כשס"ת מונחת בארון אע"פ שהוא פתוח כו' גם אפשר כיון שיושב הש"ץ וס"ת בידו מותרין לישב ובשעת הגבהה יש לעמוד דלא כמ"א ע"ש: | א | null |
42,215 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קמט | ב | לנשק התורה ומנהג פשוט לאמר בשעת הכנס' התורה מזמור כ"ד ובשבת שחרית מזמור הבו לה' בני אלים וגו': מה שאומרים לא נשא לשוא נפשי בחיר"ק דלדידהו הוי כתיב וקרי. אך במסורה מדויקת לא קראו ו' קטנה זעירא אלא קטיעא וכן לא נמנה עם ע"א מילין דכתובים וי"ו וקרינן יו"ד ולשוא נפשו לא נמנה עמהן ועיין מדרש וזאת הברכה ועיין ת' בי"ד סי' תקס"ב: | א | null |
42,216 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנ | א | ב"ה הרב בעל משאת משה בתשוב' סי' כ"א הזהיר במקום שאפשר לעשות כמין חופה לנוי לפני היכל ע"י וישראל דוקא: | א | null |
42,217 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנ | ב | אור גדול וע' ת' משפטים ישרים סי' א' בעלי אכתדרו' סביב ביה"כ רוצים לבנות שם בהרחקת ד"א וכאשר היה להם חזקה זו טרם שנשרף הבית הכנסת העלה בת' עדות ביהוסף סי' י"ג דהדין עמהם ועיין ח"מ סי' קנ"ה: | ד | null |
42,218 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנא | א | בבה"כ. עיין ת' הרשב"א סי' קצ"ב: | ג | null |
42,219 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנא | ב | בראש מגולה. כת' בס' אליה רבה וז"ל כ"כ ב"י עמ"ש א"ח שהר"מ מוחה לילך בסכין ארוך כו' והגי' עליו הרי"ף דאין לחוש כ"א בגילוי הראש והוא תמו' דלא נזכר מידי בא"ח מגילוי ראש רק ז"ל הכל בו כ"א בגילוי וכ"ה בתשב"ץ ופשוט דקאי על סכין דוקא כשהוא בגילוי אבל כשהוא מכוסה מותר ולא איירי כלל מגילוי ראש. וזה תימא על ש"ע ילבוש ואחרוני' דלא הרגישו: | ו | null |
42,220 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנא | ג | מלהשתמש ובעזרה שסביבותיה מותר ע' ת' מהר"י באסן סי' ק"ד: | יב | null |
42,221 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנג | א | לחמורה עיי' באר היטב סק"ו מ"ש בשם מ"א לתרץ קושי' הכ"מ ובת' שב יעקב סי' י"ב העלה במי שצוה קודם מותו לבנות ביה"כ במקום פלוני ולא אסתייע' מילתא ועכשיו על מקום דירת המנוח ובניו אחריו צריכים לאותו דבר אחרי הגוועלב של ביה"כ הוא ישן נושן לעשות במקומו גוועלב של אבן. דבזה קיימו דברי המת ואפי' יותר נכון מבמקום אחר כמו שהדין בצדקה עניי עירך קודמין וא"ל הואיל שיש להם כבר ביה"כ אין המצוה כ"כ בזה אך ז"א דזהו ג"כ דבר גדול שנ' ולפאר את מקדשינו ועובדא דבן בוטא יוכיח דהלא לחד שנויי לא חזי ביה תיוהא רק לעשות בנין נאה יותר. אלא דסיים שיבנה על אופן הנזכר בש"ע סי' קנ"ב ע"ש. ועיין הרבה דינים בענין זה בתשו' אדרת אלי' ס"י: | ה | null |
42,222 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנג | ב | בדמיו ועיין באר היטב סק"ב מ"ש בשם ב"י אבל מפני דוחק אין יכולים למכור אפילו מקצת ואפי' נשתיי' להקהל די צרכם לבה"כ ת' בית יהודה סי' ט' ועמ"ש באה"ט סק"י והטעם זה העלה בתשו' מהר"י באזאן סי' נ"ב באחד שנדר להשיא יתומה אחת ויש לו קרובה עניה ואביה הלך למדה"י והוא עני וסומא דיקיים את נדרו בנשואי עניה זו ע"ש: | ו | null |
42,223 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנג | ג | ואם אסר. שותפי' שנדרו ביה"כ וס"ת ותשמישיו ואח"כ נתפרד' החביל' ורצה אחד מהם לחזור מההקדש עיין תשו' ז"א כ"ז מקום מדרש נשרף והקהל מתפחדי' שלא יקחו הישמעאלי' את הקרקע כאשר לקחו כל סביבו התיר בתשוב' הנ"ל סי' קי"ג למכר' שלא יפסידו כולה מיהו הדמים ראוי שיקחו בהם קרקע אחרת במקומו ואם קצת אנשים מאנשי קהל נשא לבם לצאת מהם ולבנות להם בה"כ חדשה ועכשיו תבעו חלק בכלי קודש ומנורות של בה"כ ישנה ע"ש סי' נ"ט: | טו | null |
42,224 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנג | ד | ולמכרם תיק קמיע' של כסף אחר שנתקלקל הקמיע אי רשאי להנות מהתיק לתשמיש חול עיין תשו' סם חיים סימן מ"ו דמתיר ועיין מרדכי סי' תתנ"ב: | יח | null |
42,225 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנג | ה | הקדש אנשי חברה של ג"ח עשו חפצי כסף לבה"כ של קהל אחת והיה בידי עצמם משמרת ועתה רובם כולם הלכו לעולמ' וקמו אחרים תחתיהם וגם המה שומרים את הכלים הנ"ל. ומקרוב מחמת קטט יצאו אנשים ההמה מן הכלל להתפלל בקהל אחר ועתה אנשי הקהל תובעים שיתנו להקהל את החפצים העלה בתשו' מהר"י באזאן דהדין עמהם ע"ש סי' ב' כשמיעוט הקהל תובעים חלקם בחפצי קודש ורצו לפרוש מהקהל עיין תשובת מגן גבורים סימן א' דחולקין למספר הגברים מבן י"ג ומעלה. וכן העלה שם דאין דין גוד או אגוד לבית הכנסת: | יח | null |
42,226 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנד | א | הספרים. כותרים העמודים של ס"ת מעצמות לבן העשויין לתפארת אי רשאי לעשות מהם עמודים למגלת אסת' הנה הרב מוהר"ר רפאל טרימיש הורה לאיסו' וראיה מנויי סוכה שדינן כסוכ' עי' סי' תרל"ח ועי' במג"א ס"ק י"ג ובט"ז סק"ד והרב מוהר"י אלגזי חולק ואמ' דל"ד לנויי סוכה דאיכא לתא דביזי מצוה. משא"כ כאן אינה אלא משו' מעלין בקודש כו' דלא הוה אלא כנוי תשמושי קדושה. והרב בתשו' פ"מ ח"ב פ"ג האריך למאוד עד שיסיים ולא מצאתי מקום וצדי צדדים להתיר ע"ש: | ג | null |
42,227 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנד | ב | גניזתן אסו' לעשות מהן כיסין לתפילין תשובת בית יהודא סימן כ"ז: | ד | null |
42,228 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנד | ג | קדושת ראובן הקדיש פרוכת שיש בו צורות שאסו' להתפלל כנגדה ומת אי בנו יכול לשאול עליו או אי לית בי' קדושה כלל משום דהוי כמקדיש בעל מום למזבח וכן הטעם דאסו' דלהתפלל נגדה אף בשל רבים ליכא חשדא עיין תשובת ש"א סימן קע"ז: | ו | null |
42,229 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנד | ד | אסור בתשו' רמב"ם סי' שס"ד כ' הואיל דלא נאסר באכילה כי עכבר בשמן נותן טעם לפגם כמבואר בי"ד סימן ק"ט מותר להדליקו בביה"כ ע"ש: | יב | null |
42,230 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנד | ה | הדיוט מה שמקילין להדליק את הפיפ"א טובאק מהם היינו משום דלב ב"ד מתנה ע' ת' בית יהודה סי' כ"א: | יד | null |
42,231 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנח | א | צריך נטילה. ואם טבלו בשכר שעורים צריך נטיל' ובהמ"ז ת' דבר משה סי' טוב וע' ת' בית יעקב ויד אהרן סי' קנ"ח. תמ"ב. ותמ"ז ות' בית דוד סי' ע"א: | ד | null |
42,232 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנח | ב | כפירות. מכאן דייק בת' בי"ד סי' ס"ט דבבישול צריך נטילה אם המשקה טופח עליו. ועיין בדברי מהר"י חאגיז בפירוש משניות שלו פ"ק דברכות מ"ב. ומעשרות פ"ק מ"ח ועוד בת' הנ"ל סי' ז'. וע' באר היטב ס"ק ז': | ה | null |
42,233 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קנח | ג | חברתה ואם נטל יד א' בכלי והשני בטבילה עיין ת' ע"ה סי' ד' דיוצא בזה ומברך ענט"י: | יג | null |
42,234 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קס | א | ששרה כשבדק בה כלי חדש אי הוא שלם או יטפטף כשרה לנטילה ופשיטא לטעם הלבוש דפוסל בנעשה בה מלאכה מצד א"א שלא ישתנו מראיהן דכשר. אלא אפי' לטעם רש"י ורמב"ם דבמלאכ' בטלה את השם והוי כשופכין ז"א אלא כשנעשה בה פעולה ע"ש. ומניה יליף בת' בי"ד סי' תק"ל דכשמדיח כלים חדשים בהם מעפר וצרורות דפסולין: | ב | null |
42,235 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קס | ב | והמלח ובת' בי"ד סי' ע"ז השיב להקל במלח יותר משלג וברד דחזי להמתיק בשר ומאכלים ע"ש דמאריך בדבר עד כי העלה לתרץ דברי ש"ע והוא דלצדדין קתני יהיינו שלג ברד וכפור כו' מהני לנטילה שריסקו לא מהני כ"א מדין טבילה להשלים מ' סאה ע"ש: | יב | null |
42,236 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קסב | א | חברתה. עיין ת' בי"ד סימן ע"ח: | ד | null |
42,237 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קסה | א | אשר יצר. ה"ה אחר ששפך פעם שני' ועיין ת' ביו"ד סי' ע"ו דהעלה לדינא שאין לברך שניהם בנטילה אחת ע"ש: | א | null |
42,238 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קסז | א | שנאפה. עוגה שנשרפה אפי' עד חציה מיקרי שלם אפי' לענין לחם משנה: ואין להאכיל לגוי או לבהמה מחתיכה שנוגע בה חתיכת המוציא ע' בי"ד סי' ע"ט וסי' פ': | א | null |
42,239 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קסח | א | מברך. ומקרונים ואלטריס אי קבע סעודתו עליהן יש להסתפק אי חייב בברכת המזון. וירא שמים יברך על פת אחר תחלה ת' נ"ב סי' ב' ועיין בספר פרח שושן: | ו | null |
42,240 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קסח | ב | מברך המוציא. אם צינן תירוש ועירב בו קמח ואחר כך מייבשו בשמש ונאכל כמות שהוא העלה בפ' זרע אברהם סי' א' ז"ל אנן סהדי דדבש אינו ראוי לאכילה כ"א ללפת הפת והקמח מטעימו ומברך במ"מ כי זה הוא אינו בכלל קמח הבא לדבק ואם לא אכל ממנו שיעור שיגיע כזית קמח בכדי אכילת פרס אין לברך אחריו כ"א בנ"ר ע"ש: | י | null |
42,241 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קסח | ג | ולא יאכלם כל זה ל"א אלא כשיש בהם לאחר אפיה תואר לחם. טור: | יג | null |
42,242 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קסח | ד | כגון ובת' בי"ד העלה דטר קוני' לא מיקרי תואר לחם: | יג | null |
42,243 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קסח | ה | בלא משקה ע' ת' דבר משה סי' י"ד: | יז | null |
42,244 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קע | א | האוכל והשותה כצ"ל כתב מ"א בשם תו' בכורות דף מ"ד אין שותין מים בפני רבים אלא יהפוך פניו ושלא בשעת הסעודה אפילו בשאר משקין יהפוך ולא דק דמ"ש בתוס' שם ד"ה ואין שותין ובה' דדך ארץ כו' דנקט מים כו' משמע דוקא מים יש חילוק בין שעת הסעודה אבל בשאר משקים אפי' שלא בשעת הסעודה א"צ להפוך וכן מצאתי בפסקי תוס' אליה רבא ע"ש: | ד | null |
42,245 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קע | ב | כל מה שיאמר כו' עיין בספר אליה רבה מביא כמה פירושים על האי דאמרינן חוץ מצא: | ה | null |
42,246 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קע | ג | ויברך בה"מ. ומה ענין בהמ"ז לדין הזה עיין לבוש ותשוב' בי"ד סי' פ"א: | יא | null |
42,247 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קעב | א | ואינו מברך. מי שקבע עליו תענית באופן שמותר לו לאכול כל הלילה ובעוד האוכלים בפיו א"ל עלה ע"ה מי חיישי' להפסד אוכלין ומותר לו לבלען א"ד שא"ה דאם אמרו שלא להנות בלא ברכה ומשום הפסד לא קפדי בהנחה זו משא"כ הכא דכיון שעלה ע"ה נאסר לו המאכל מחמת הנדר הוי כדבר איסור בפיו פשיטא דצריך לפולטו עיין בתשובה פ"מ סי' ד' דמחויב לפולטו ופשוט דיתפלל ענינו ע"ש: | א | null |
42,248 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קעג | א | פ"ט. הרב בעל פ"ה בח"ב סימן י"ד נשאל על משקה הנעשה באופן זה והוא שנותנים בקדרה מרק תרנגולת ומי ורדים ושמני' ועשבי' ובתוך הקדיר' משימים כוס ריקן וטחין הכיסוי שלא יצא ההבל ומרתיחין אותו כי ההבל עולה ומזיע הכיסוי והזיע נופלת לתוך הכוס כו' אי שרי לאכול אחר הזיע' גבינה בלתי שהייה זמן ששה שעות והעל' דמותר בכיוצא בזה חדא דאין להחמיר כ"א במרק בשר עצמה וחיך אוכל יטעם לכן טעם רש"י יש להחמיר אבל לכ"ע בזיעה בעלמא לית ביה לא טעם בשר ולא טעם תרנגולת דבטל טעמא ע"י תערובתו ולא מטעם הסמ"ק ע"ש דהא ליכא למיקם על טעם הבשר כלל ומכ"ש בבשר עוף עצמו דאינו אלא מדרבנן מסתייע אי מחמירין במרק גופא וסיים הרב הנ"ל דאפילו קנוח והדחה א"צ מדינא אלא דהמחמיר תע"ב ועיין הלכות נדרים סי' רי"ז בתשובת בית יהודא סי' פ"ד: | א | null |
42,249 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קעה | א | הטוב. כשלא היה לו לקידוש היום אלא יין צמוקים ותוך הסעודה הביאו לו עוד יין פסק בתשובת בית יהודה סימן מ"ט דהברכה ראשונה אידחא לה דאין לך נמלך גדול מזה ומברך בפה"ג: | א | null |
42,250 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קפג | א | באלו הארצות והב"י כתב שנוהגין כן במדינות אף שאין היינות חזקים כי יש בזה סוד הקבלה. ועוד טעמים אחרים וכן כתב בספר נתיבות עולם דר"י ליוואי זצ"ל משום שהיין הביא יללה לעולם וכאשר מחבר היין למים אין המים מוכן עוד ליליל אלא לברכה ע"ש: | ב | null |
42,251 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קפד | א | לא יצא. וס' אלי' רבה העלה להוכיח הלכה למעשה דאף במזיד בדיעבד יצא ע"ש: | א | null |
42,252 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קפד | ב | צריך לברך. עי' באר היטב ס"ק ו' מ"ש בשם ת' קול בן לוי וקיצר במקו' שצריך להאריך להבין כוונתו דודאי אם לפניו פת ושארי מאכלים ונסתפק איזה מהן אכל דצריך לחזור ולברך דדמי לחלב ושומן לפניו ואכל א' מהן דחייב אשם תלוי אלא כשהיה דמות פת לפניו ולא ידע אי פת גמור היה או לא יש להסתפק אי חוזר או לאו וע"ז מסיק דמברך ע"ש: | ד | null |
42,253 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קפה | א | נאמרה. והא דלא מברכין אשר קדשנו במצותיו וצונו לברך ברכת המזון עיין ת' בי"ד סי' נ"ג: | א | null |
42,254 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קפח | א | לישראל. ובש"ס והרי"ף ורמב"ם הגירסא לעמו ישראל וכן הוא בסמ"ג וסמ"ק וראב"ן והרא"ש ואגדה ור' ירוחם וס' צידה לדרך ורד"א ומסתמא הוא ט"ס בטור שהשמיט מלת לעמו: | ו | null |
42,255 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קצג | א | מבין ומעתה המברך יוצא אפילו כשאינו מבין משא"כ השומע. אך מלשון הרא"ש ברכות פ"ג נראה דאפי' המברך צריך להבין ע"ש: | א | null |
42,256 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | קצו | א | מדרבנן. עיין באר היטב ס"ק א' ע"ש בשם תשו' באר עשק והמעיין שם הטעם הוא דגזירת סתם יינם הוא מאוחרת לתקנית הברכות שהיתה בימי עזרא ומדמה ליה להא דמגילת תענית דאמרי' דקדם נדרו לגזירתינו אך בתשובת בית יהודה סותר ראיה זו וגם השיג עליו בעיקר הדין: | א | null |
42,257 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רד | א | נמנעין. וז"ל אליהו רבה מיירי שאין נעשה חומץ גמור עד שמזיקו רק טעם חומץ בו ונמנעין ממנו דאל"כ אין מברכין עליו כלל כו' עוד כ' א"ח ז"ל חומץ שמשליכין לארץ: ואינו מרתיח אין לו דין חומץ ומברך עליו וליתא דמיו"ד מוכח להיפך דטעמ' שם משום שאין אנו בקיאין אם הוא חומץ לכך מחמירין ביין נסך עד שירתיח אבל לענין ברכה נזיל לקולא שלא לברך. ועוד הא מבואר שם דג' ימים קודם שירתיח הוי ודאי חומץ גמור ואיך יברך דלמא ירתיח תוך ג' ימים כו' גם מ"א לא דק בזה ע"ש: | ד | null |
42,258 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רח | א | ששלקן. ט"ס יש כאן ובמקום ששלקן צ"ל שחלקן ת' בי"ד סי' תקל"ב תקל"ג: | ב | null |
42,259 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רח | ב | המחיה. ביאור ברכות מעין ג'. עיין ת' בי"ד באריכות סימן ע"ח: | ב | null |
42,260 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רח | ג | נפשות. במ"א תמה למה לא יברך מעין ג' כמו בפת ותירץ בס' אליהו רבה דנחתינן חד דרגא דבפת ראוי לברך בה"מ מברך מעין ג' והכא ראוי לברך במ"מ מברך בורא נפשות רבות כיון דליכא כזית בכדי אכילה פרס. ועוד דפת חשוב נ"ל ע"ש: | ט | null |
42,261 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רטו | א | כנשבע כו' כ' בספר אליה רבה. מ"מ אינו אלא מדרבנן כיון שמברך תו' ר"ה דף ל"ג וכן הוא בס' החינוך פ' עקב וכן יש לפרש הרמב"ם דלא כמ"א וכ' בשל"ה בשם הרמב"ן המזכירו לבטל' אף כי לא נדוהו בני אדם הוא יחלוץ מנעליו וישב על הקרקע כנידוי ויבקש מג' שיתירו לו ואם לאו עליו איתמר ח"ו אם לא תשמור כו': | ד | null |
42,262 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רטז | א | חבצלת. עיין ס' מגן שאול סי' נ"ב נ"ה נ"ו: | ט | null |
42,263 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | ריט | א | ונתרפא מי שחלה בקדחת שאינו תדירי ואם יום או יומים יקום בהפסק בלתי חול' אי מחויב לברך בכל פעם שפסק ממנו החולי. וכן יורדי הים אם דעת' לשום דרך אניה בלב ים למרחוק ופעמים בהגיע' לנמל להתעכב שם את האניה ימים אי מחויבים לברך כל פעם שיבואו אל היהודים עיין ת' רשב"א ח"א סימן פ"ב ובתשובה א"י העלה דאפילו איתרחיש ליה ניסא דרך הלוכו אינו מחויב לברך עד כי עלה מן הים ומכ"ש בדין הנזכר והביא ראיה מקרא דיורדי הים כו' וישמחו כי ישתוקו משמע דאפילו יקם סערה לדממה אפ"ה עדיין לא הודו לה' חסדו עד כי הגיעו למחוז חפצם וה"ה לדינא דחולי הנ"ל עד כי יפסק ממנו לגמרי. ועיין ש"ס סנהדרין ע"ח ועיין עוד בתשובה הנ"ל דאם חלה בנו הקטן דהאב והבן פטורים וכ"כ בתשו' מהר"ם מינ"ץ סימן י"ד דהאב פטור דלמא לא עלה בשביל חטא שלו אלא נידון בשביל סופו או לכפרת שלו מגילגול אחר וא"ל דיברך סתם הגומל חסדים טובים ולא יזכור לחייבים הלא כבר כתב שכך היא גירסת הר"י ורא"ש והוי כמשנה ממטבע שטבעו חכמים ובן קטן פשיטא דלאו בר חיובא הוא: | א | null |
42,264 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | ריט | ב | בבית האסורים. ומי שהיה חבוש פעמים ושלש אי בעי ברוכי כל פעם ופעם דכבר נתחייב בכל הצלה והצלה א"ד אע"ג דבר חיובא הוו מ"מ הואיל ואידחי מגרמי' א' שוגג וא' מזיד עד שנתפש שני' ושלשים עתה בברכה א' סגי עיין תשובת קול ב"ל שאלה א' דהעלה דדי בברכה א' והביא סעד לדבריו מדברי תה"ד סי' למ"ד ע"ש שניה לה דברי הרי"ף בפסחים מהסכמת הר"ן דאין מברכין אלא ברכה אחרונה אחד אכולה כסא וכן משמע מבעל גינת ורדים כלל ח' סי' מ"ח ע"ש דהביא ראיות הרבה לדבריו כולם אהובים וברורים: | א | null |
42,265 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | ריט | ג | יו"ד ובדיעבד אפי' בלא קמאי דעשרה סגי עיין בי"ד סי' צ"ב: | ג | null |
42,266 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רכג | א | חדשים. ואם קנו קהל ס"ת אין מברכין שהחיינו ומי הוא המברך עיין תשו' בי"ד סי' ר"ע ס"א: | ג | null |
42,267 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רכד | א | אומר עיין ת' בי"ד סי' צ"ג. כת' בדרשת מהר"ש אין לילך על קבר א' ב' פעמים ביום א' כתבי האר"י. הקורא כתב שעל גבי המצבה קשה לשכחה ויש לומר אהבה רבה עד באהבה ומסוגל מאוד לשכחה. ועיין באליה רבה עוד כמה דינים בזה: | יב | null |
42,268 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רכה | א | חוזר ומברך ואם היה לפניו ב' מינים צריך לברך על כל א' וא' דכל פרי ופרי יש לו טעם בפני עצמו ויש שמחה אחרת באכילתן מהרי"ק בשם תשוב' אשכנזית סי' רצ"ה אמנם בת' מ"י סימן מ"ה העלה דליתא להאי סברא ובברכה א' סגי וראייתו דגבי עשיית סוכה אין מברכין על עשייתה אלא מסדרין לה אכסא עיין סימן תרמ"א ה"ה הכא: | ד | null |
42,269 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רלב | א | רם. עיין תשובת הרשב"ם סי' צ"ו באריכות: | א | null |
42,270 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רלג | א | המנחה. מה שנקרא תפלת צהרים מנחה כי מנחה לשון הכנסה כמו למנח יומא והוא זמן התחלת שקיעת החמה: ובתשו' הרב מוהר"א כ' הואיל דלמדין ערבית משל שחרית דשם נאמרו הנסכים להדיא על כן קראו לה שם מנחה להורות דגם בשל בין הערבים קרבין נסכים עמו: והחכם מהר"י מצליח נר"ו הקשה עליו ע"ש ולדעתו נקראת מנחה משום דחכמים פליגי על רבי והוא דנאמר להדיא נסכים בשל בין הערבים ועיין תשובת מ"ע מפאנו סי' כ"ב ובתשובת בי"ד סי' תקי"ד מפרש לעצמו שהוא לשון קרבן כמ"ש המתרגם מנחה לעשו תקריבתא כו'. ועיין בס' אליה רבה עוד טעמים על שם מנחה ומה שהביא בשם ספר חסידים: | א | null |
42,271 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רלה | א | בלא ברכות. עיין באר הטיב ס"ק ב' מ"ש בשם ט"ז וכ"ד הרמב"ן בת' סי' קצ"ב וסיים בה וברכות אינה מעכבת ומשנה שלמה היא היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא אלמא דברכות א"מ וטעמא רבה ביה דהברכות אינם בעצמם ברכת ק"ש דלא נתקנו אשר קדשנו כי' לברך את שמע וכן לראי' מהימנא דהלא בזמן שבי"המ קיים היו קוראין אחד מהם בלבד עם ק"ש כדאיתא להדיא א"ל הממונה ברכו ברכה אחת והיא אהבה רבה או יוצר המאורות למר כדא"ל ולמר כדאית ליה ע"ש עוד ראיו': | א | null |
42,272 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רלו | א | מברך. מתחילין והוא רחום כו' קודם ברכו של ערבית דבערבית לא היו מקריבין קרבן לכפר ושלשה כתות של מלאכי חבלה נרמזין בזה. משחית. אף. וחימה. ובשבת ובי"ט א"א שלא ניתן להם רשות לחבל ועיין עוד טעמים בתשו' רשב"ש סי' כ"ה: | א | null |
42,273 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רלו | ב | לומר בארצות מזרח אומרים השכיבנו בלא חתימה אלא מסיימים ביראו ענינו עיין הטעם בתשו' רשב"ש סי' נ"ח וסי' שנ"ט: | ב | null |
42,274 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רלח | א | ישלימנו. הרגיל לקרות בכל שבת משניות של שבת ואח"כ נדר ללמוד ח"י פרקים בכל יום כסדר ואירע שבשב' בא לו מסכת שבת זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן ת' בית יהוד' סי' י"ט: | ב | null |
42,275 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רלט | א | ומברך. הא דאין מברכין לקרות שמע דאינה מצות אלא להגן ומהאי טעמא ת"ח אין צריך לקרות וכן די נמי בפרשה ראשונה רשב"ש סי' קע"ד. ועיין בס' אליה רבא בענין הנוסחא של ברכת המפיל ע"ש: | א | null |
42,276 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רמ | א | אסור. וה"ה ספרים הנדפסים צריכין דוקא כלי בתוך כלי ת' נ"י סי' ב' ועיין ת' דבר משה סימן י"ט ות' שער אפרים ובית שמואל סי' פ"ה. ובתשו' סם חי משמע דדי בפרוס עליהם סדין בעלמ' מ"מ סיים והמחמיר תע"ב. ועיין סימן שי"א בבאר היטב ס"ק ב': | ו | null |
42,277 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רמ | ב | בשני רעבון. וכל שהוקר עד שהשער נכפל בדמיה אסו' אף אם יש לו תבואה בתוך ביתו תשו' בית יהודה סי' מ"ה: | יב | null |
42,278 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רמב | א | לכבד. ע' בבה"ט מ"ש בשם צמח צדק ואחרי שגזלו הוסיף עוד בת' בית יהודה סי' ל"ב שאסור לקנותם ע"י גוי אמצעי ובת' בי"ד סימן רי"ו העלה להחמיר אפי' לקבלם במתנה ע"ש: | א | null |
42,279 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רמג | א | ושכר את העכו"ם. ופשוט דאם מתנה עמו שלא יעשה בשבת ציית לי' דמותר עיין ת' בי"ד סימן צ"ד: | א | null |
42,280 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רמג | ב | כמרחץ. בתשו' נחלה ליהושע סי' י"ג נשאל מי שבנה תנור בביתו לעשות בו זכוכית ופועלים ישמעאלים אי מותר לעשות בשבת כי הוא פסידא באם יתקרר התנור בשבת והעלה דאם דרך להשכירו אפילו בשכירות יום אסו' להשכיר בחכירות דדמי למרחץ וכ"ד סמ"ק ורמב"ן ואין להתי' אא"כ והא חלק לאומן בגוף התנור ויקח מזכוכי' חלק כפי ערך שיש בו בתנור ועיין תשו' אדרת אליה סי' א': | א | null |
42,281 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רמו | א | שבית' כלים. וב"ח כ' בשם רוקח דכל ירא שמים יחמיר על עצמו וכן משמע דס"ל להרא"ש במס' נדרים פרק אין בין המודר ופסקי הרא"ש וברמזי' ע"ש וכן פסק בס' אלי' רבה וסיים דוקא בכלים דקא עביד מעשה כמו רחיים או מצודה דהפח נקש' ותופס העוף וכיוצא בזה מיהו מ"ש הב"ח דאפי' ברחיים של כותי אסור משום השמעת קול ליתא וסוגית הש"ס סתירה לדבריו ע"ש: | א | null |
42,282 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רמז | א | אגרת. עיין תשובת ד"א סי' קמ"ז: | א | null |
42,283 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רמח | א | מותר. ועיין סימן של"ט מ"ש ס"א: | ג | null |
42,284 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רמח | ב | ללכת. ואם לא התנה אלא דסבר שמותר לצאת יוכל ללכת ברגלי בהמה וברגליו כדי שלא יבא לידי סכנה שו"ת מהר"ם גלאנט"י סי' ק"י: | ד | null |
42,285 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רנב | א | ולהטעינו. ואם מכרה ביום א' בשבוע ובא הגוי בשבת לנוטלה מביתו הרב בעל מ"ש בת' סי' נ"ז העלה דראוי לחוש ולהחמיר היכי דאפשר והרב מוהר"י בן חסון ז"ל החמיר יותר בפרט להפוסקים דס"ל דאין גוי קונה מישראל אלא במשיכ' דגמר המקח בשבת: | א | null |
42,286 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רנב | ב | ברחיים. ועכ"פ לא ישב ישראל שם להיות יושב ומשמר. ובירושלי' סגורים הרחיים שטוחנין בו חטים לפסח ובברלונ"י שמנהגם שטוחנים שם כל ב"ב בשוה משקל אחד וא"צ לעשות שום חשבון ולא כתיבה טוחנין בשבת וישראל עומד שם ומשמר עיין ת' ח"י סי' ד': | ה | null |
42,287 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רנג | א | יש להסירו. במ"א משמע דהמרדכי מתיר ע"י עכו"ם לומר לו להסירו אף אם גחלים מונחים סביב הקדירה ובס' אליה רבה חולק עליו וס"ל דמשמעות המרדכי ואגודה משמע דאסור לו' לו להסירו רק אם עשאו מעצמו ע"ש: | א | null |
42,288 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רסג | א | מותרים. ובספר אלי' רבה הוכיח בראיות ברורות להחמיר בעשיית מלאכה אף שהיה קבלת שבת בטעות וכן מבואר בגדולת מרדכי ובגליון מהר"מ טקטין ובפסקי ראנקטי סי' פ"ח. אבל מיעוט שלא התפללו מותרין במלאכה ואין נמשכין בזה אחר הרוב כיון שהוא בטעות: | יד | null |
42,289 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רסג | ב | אין בכך כלום. ואף שידוע לו שלא יגמור אפילו חצי תפלה קודם ברכו כן משמע במ"א דלא כט"ז: וכן הסכים להיתר בס' אלי' רבה. | טז | null |
42,290 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רסו | א | לחצר. במג"א תמה דהא כי קאי פורתא לפני הפתח מעייל מר"ה לרה"י וצ"ל דגבי בהמתו לא החמירו כ"כ עכ"ל אבל בס' אליה רבה מביא בשם הרמב"ם פי' המשניות דבאמת דזורק כלאחר יד כמו בסי"א וכ"כ תי"ט ע"ש: | ט | null |
42,291 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רסח | א | מעין שבע. ע' תשו' דבר משה סי' נ"ג ובכנה"ג סי' זה: | ח | null |
42,292 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רסט | א | יותר טוב. מקום שלא נהגו לקדש בבה"כ ואחר שבנו ביה"כ חדשה עשו מעצמם וקדשו ונהגו בכך זמן מה העלה בתשו' שב יעקב סי' י"ד שאין למחות בידם כי הוא מנהג ותיקין על פי הדין והוכיח כן מש"ס ע"ש: | א | null |
42,293 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רעא | א | כמלא לוגמיו. ובתשו' רשב"ם סי' שפ"ה השיב לשואל וז"ל אבל אתה שהיין מר בפיך הטעימהו לאחר משא"כ הדין לענין ד' כוסות ע"ש. ועיין בס' אליה רבה דהוכיח דגם הגאונים מודים דאם שתו א' מהשומעין כמלא לוגמיו יצא ע"ש. וכן נראה בס' זכרון להגאון ר"י הכהן פ' ערבי פסחים: | יג | null |
42,294 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רעו | א | אסור לכל. בס' מ"א העל' לחלק בין איסור נר לאיסור תחומין ומשמע דעתו דבכל איסור דרבנן אסו' לאחרי'. אבל בס' אלי' רבה חולק עליו דבכל איסור דרבנן מותר לאחרים ע"ש: | א | null |
42,295 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רעז | א | אע"פ. ע' ת' ב"ד שאלה י"ח: | א | null |
42,296 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רעט | א | אף עפ"י. ובת' רשב"ם סי' ת"מ כתב בשם הרמב"ן ז"ל דתנאי מועיל בו ואחד מחכמי דור פקפק עליו מטעם דכלל הוא בידינו כל שנאסר בין השמשות איתקצי כו'. אך הרב הליץ בעדו דסברא זו אינו כ"א בדבר המוקצ' מחמת עצמו כגון עצי סוכה אבל העששיות אינו מוקצה בעצמ' וכל איסור' אינו אלא מצד שלהבת הדולק בה ע"ש: | א | null |
42,297 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רפב | א | ואם רצה. עיין תשובת בית יהודה סי' ס' באריכות. חלק הבונה והסותר ועיין באר היטב ס"ק ג': | א | null |
42,298 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רפב | ב | מותר. לוי שהוא ממזר נפגם מקדוש' לוי ת' דבר משה סי' ט"ו ות' בי"ד סי' ק"ה ועיין ב"ח: | ג | null |
42,299 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | רפב | ג | וקטן. עיין תשו' דבר משה סי' כ' בהרב המבי"ט ח"א סי' י"ט ועיין בת' הריב"ש וכנה"ג: | ד | null |